|
|
עמוד:444
תינוק מת כדי להעליל על היהודים, שהם הרגוהו. רבי קלונימוס החיה את התינוק בעזרת השם המפורש. לציון הנס הזה, היתה שמורה בארון הקדש אבן ועליה חקוק שם ה׳ במלואו וציור מנורה. בקיר אולם התפילה הראשון הראו בליטה עגולה, רמז לגולגולת התינוק; בית כנסת האיסטנבולי: ככל הנראה האחרון בסדר הבנייה במכלול בתי הכנסת. בצידה החיצוני של הכניסה, בעמוד המרכזי, כתובות המעידות על שיפוצו בשנים .1835-1836 אחרי ׳מלחמת ששת הימים׳ הובאו אליו, ארון הקדש )המאה ה 17( מהעיר אנקונה )איטליה(, ותיבת שליח הציבור )המאה ה 18( מהעיר ניזרו )איטליה(. שימש את פשוטי העם יוצאי העיר איסטנבול; בית כנסת האמצעי )קהל ציון2: הקטן שבין בתי הכנסת, ונקרא בשל מקומו בין שלושת האחרים. אולם התפילה מוארך ומלבני. תקרתו עשויה שלוש קמרונות מצטלבים שבמרכזם אבן סוגרת מעוטרת באבן רוזטה. הכותל המערבי מעוטר בפאר רב. ליד אולם התפילה, חדר ובו אוסף של כלי קודש )לכאן נהגו להביא את ה׳גניזה׳ שהיתה מובאת מדי כמה שנים לקבורה בבית הקברות סמבורסקי(; בית כנסת רבן יוחנן בן זכאי: נבנה בסוף המאה ה ,16 והוא המרכזי והמפואר במכלול בתי הכנסת. אולם התפילה מאורך ומלבני, ובתקרתו שלושה קמרונות מצטלבים, הנשענים על קירות כבדים. ארון הקדש כפול ומעוטר בשכבת אבן ב׳סגנון מורי׳. מעליו, ציור קיר של ז׳ן דוד )׳ירושלים של מעלה׳( ו׳לוחות הברית׳, עשויים שיש )הובאו מבית הכנסת בעיר ליבורנו איטליה, שנחרב ב׳מלחמת העולם השניה׳(. הריהוט הוא העתק מדויק של הריהוט המקורי. לפי המסורת היהודית, מקום מושב בית מדרש של רבן יוחנן בן זכאי, בזמן בית שני. בגמחה שבין שני חלונות היו טמונים שופר ופך שמן קדומים, שנועדו להכרזת בוא המשיח ומשיחתו בשמן; ברבע היהודי, בתי מחסה, מכלול בתים. נקראה בהיווסדה, באידיש, דער דויטשער פלאץ׳ )=המגרש הגרמני(. המכלול הוקם )1858( בידי קבוצת עולים מגרמניה והולנד. הם רכשו את אדמתם וקנו בעלות מלאה )שלא כמו כל בתי הרבע היהודי(. בתי השכונה נהרסו ב׳מלחמת השחרור׳ בהפגזות של ׳הלגיון הערבי׳ ורבים מהמגינים נהרגו. המתים הובאו לקבורה בחיפזון בקבר אחים, באחת מפינות המקום. אחרי ׳מלחמת ששת הימים׳ הוצאו עצמותיהם והובאו לקבורה בהר הזיתים. בשנת 1968 הוחל בשיקום בתי מחסה והכשרתם מחדש למגורים; בהר הזיתים, בית הקברות היהודי, הגדול והקדום באתרי הקבורה של ירושלים. הקבר הקדום ביותר )מול מעין הגיחון( הוא קברו של רבי עובדיה מברטנורא )ברטינורו(, שנפטר בשנת 1500 בקירוב. ליד קבר זכריה נמצא קברו של ה׳מקבל׳ רבי חיים בן עטר, שנפטר ב .1743 בסמוך להם, קברים של רבנים נודעים אחרים. את רוב הקברים הסמוכים להם הרסו הירדנים. התפשטות בית הקברות במעלה ההר מזרחה חלה במאות ה ,18-19 בעקבות רכישת אדמותיו בידי הקהילה הספרדית בירושלים )בחלקתה נטמנו גם אשכנזים(. תוך כך פרצו סכסוכים קשים עם אנשי מנזר של ׳מסדר פרנציסקני׳ ועם אנשי הכפר כפר השילוח )סלון(, שנהגו לגבות תשלומים קבועים, עבור הסכמתם לקבורה בשטחי ההר. בשנת 1856 רכשה הקהילה האשכנזית בירושלים חלקת קרקע גדולה סביב קברי הנביאים. מדרום לחלקה האשכנזית, קבר אחים להרוגי ׳מארעות הדמים׳ )1929( בירושלים, ולידם - קבר חללי המושבה מוצא. בצפון מזרח החלקה
|
|