י

י

עמוד:443

ישעיהו; בצפון שכונת בית וגן, בית חולים שערי צדק, הוקם )1897-1902( בשכונת שערי צדק והיה בית החולים הראשון בעיר החדשה )בפי יהודי ירושלים, בית חולים ואלאך(. מייסדו ומנהלו במשך שנים רבות היה ד״ר מ׳ ואלאך. בשנותיו הראשונות נתמך בידי הקהילות היהודיות בגרמניה ובהולנד. ב׳מלחמת השחרור׳ נקברו בחצרו )המבנה בשערי צדק( כמה מחוליו, מחוסר אפשרות להובילם לקבורה. בשנת 1980 עבר למיקומו הנוכחי. המבנה בשערי צדק עומד בשמוננו )1995(. חלק מאגפיו מסונפים לבית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בית ספר לסיעוד )לרבות מסלול אקדמי(, מכון לחקר הרפואה על פי ה׳הלכה׳; ברחוב הנביאים ,58 בית תבור, ביתו של האדריכל קונרד שיק )1827-1902(, נוצרי חוקר ירושלים, שבנה בתים חשובים בירושלים, בהם תכנון מאה שערים. הבית מעוצב בסגנון גרמני של ימי הבינים. נחנך בשנת .1889 משמש כיום כמכון תיאולוגי שוודי; ברבע היהודי, בנין בית הכנסת בית יעקב וחצר האשכנזים, המפואר שבבתי הכנסת בעיר העתיקה. שימש מרכז ה׳עדה הנרושית׳ בירושלים )כוללים, מוסדות, בית דין צדק, תלמוד תורה, ישיבת עץ חיים, דירתו ומשרדו של ראש הקהילה, רבי שלמה סלנט(. בית הכנסת נבנה )1856-1862( על שרידי )1701( חרבת בית הכנסת של רבי יהודה החסיד. רבי יהודה החסיד, שבא לירושלים בלווית 300 מתלמידיו, ביקש ״לקרב את הגאולה על ידי סיגופים וצומות, תפילה וצדקה וקינה על גלות השכינה״. זמן מה אחרי בואו לירושלים נפטר ונקבר בהר הזיתים. שימש בית כנסת ליהודי כל העדות בירושלים מימי הבינים ועד לסוף המאה ה .16 בשנת 1472 נסגר ונהרס בידי המוסלמים. בעקבות התערבותו של הסלטן קאית ביי, הוחזר ליהודים ונבנה מחדש. בשנת 1586 נסגר שוב בפקודת מושל העיר. בזמן ׳המנדט׳ היה בו תעשיית גבינה של ערבים. בזמן הירדנים היה בו מחסן ומקום רחצה למתפללים במסגד הסמוך. אחרי ׳מלחמת ששת הימים׳ שוקם ונפתח מחדש; בצד רחוב יפו, בית כנסת זהרי חמה, הוקם )1906( על ידי שמואל לוי, חייט מארצות הברית, כדי לשמש את המתפללים עם הנץ החמה. )בעבר נהגו מתפלליו לעלות לגגו ולצפות בהופעת השמש, ומכאן כינויו, תצפית הנץ החמה.( המבנה, בעל ארבע קומות, שימש גם כאכסניה. בחזיתו, שעון שמש חצי עגול, מעשה ידי רבי משה שנירא ורבי נתנאל סופר שעשה את החישובים המתמטיים. מכונה, ׳בית שעון השמש׳; במרכז הרבע היהודי, בתי הכנסת הספרדיים, מכלול של ארבעה בתי כנסת, שהוקמו במאות ה .16-18 נהרסו ב׳מלחמת השחרור׳, שוקמו ושופצו אחרי ׳מלחמת ששת הימים׳: בית כנסת אליהו הנביא: נבנה בסוף המאה ה ,16 והוא, ככל הנראה, הקדום במכלול בתי הכנסת. רבי יעקב השליח, שביקר בארץ בסוף המאה ה ,16 הוא הראשון המזכיר בית כנסת זה. אולם התפילה רבוע ומעליו כנה גדולה. ארון הקדש, מקורו כנראה בחצי האי האיברי. לידו ספסל יחיד, שריד מבית הכנסת לפני חורבנו. הריהוט הוא העתק מדויק של הריהוט המקורי. בפינת אולם התפילה, בצד הכניסה, מערה קטנה, בה היה שמור כסא שעליו, לפי המסורת, ישב אליהו הנביא. קדושתו היתה רבה, ונר תמיד דלק מעליו. שמו של בית הכנסת קשור באגדה, המספרת על הופעתו של אליהו הנביא בערב השבת לשם השלמת מניין. אגדה אחרת מספרת, שפעם השליכו הנוצרים לתוך בית הכנסת

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר