|
|
עמוד:432
המצבה, בצורת קובייה, חצובה בסלע ומעוטרת בחצאי עמודים, הנושאים כותרות יווניות עליהם אפריז דורי, של מטונות וטריגליפים, ומעליהם כרכב מצרי. בחלל הקבר, שני מקמרים חצובים, ומדרגות מובילות אליו מפתח עליון. מעליו בנוי בסיס מרובע, שחלקו העליון בצורת חרוט עם דפנות קעורות ובראשו פרח מגולף באבן. מעליו תוף עגול. בבנייה ניכרות השפעות מצריות ומזרחיות; קבר בני חזיר: מערת קבורה ]מראשית המאה ה 1 לפנה״ס, ימי בית חשמונאי[. מיוחסת לבני חזיר, אבי המשמרת הי״ז מ׳כ״ד משמרות הכהנים׳, שדוד הפקיד בירושלים. לפי מסורת עממית, מזוהה המקום עם בית החפשית, מקום מקלטו של המלך המצורע, עזיה. לפי המסורת הנוצרית, מקום קבורתו של יעקב הקדוש, אחי ישו. בפתחה, שני עמודים דוריים הניצבים בין שתי אומנות, מעליהם ארכיטרב ומעליו אפריז דורי של מטונות וטריגליפים. על הארכיטרב חקוקה כתובת הקדשה: ׳זה קבר והנפש של אלעזר חניה יועזר יהודה שמעון יוחנן בני יוסף בן עובד יוסף ולאלעזר בני חניה כוהנים מבני חזיר׳. באולם הכניסה שלושה פתחים המובילים לשלושה כוכי קבורה; קבר בת פרעה: מצבה מימי הבית הראשון, המיוחסת לבת נרעה, מלך מצרים, שנישאה לשלמה המלך. המקום בבעלות הכנסייה הרוסית, שרכשה אותו בראשית המאה ה ,20 והקיפה אותו בגדר אבנים ובשער ברזל נעול. המצבה חצובה מתוך מצוק הסלע ומופרדת ממנו. המצבה עשויה אבן אחת, ומכאן כינוייה המדעי, Silwan of Monolith מונולית של סלון. המלה היוונית Monolith, מורכבת מ Mono ]=אחד[ ומ Lithos ]=אבן[. לפי הסברה, חלקה העליון היה בנוי בדמות פירמידה זעירה, והוא נחצב במשך הזמן ]דומה לחלקו העליון של קבר זכריה[. לפי הסברה, בחזית היתה חקוקה כתובת בכתב עברי קדום, שנטשטשה במשך הזמן, והיו רשומים בה כנראה שמות הקבורים במקום הזה. ליד קבר קבר בת נרעה נתגלה קבר מונוליתי; קבר זכריה: מצבת קבורה, המיוחסת לפי המסורת לנביא זכריה בן יהוידע הכוהן, שהוכיח את העם בימי יואש בן אחזיהו מלך יהודה, על שסרו מדרך ה׳ אחרי מות יהוידע אביו, ונסקל באבנים בפקודת המלך. זוהי מצבת אבן חצובה, מופרדת מהסלע שמאחוריו. חלקה התחתון מעוצב כקובייה, בקירותיו בולטים חצאי עמודים, בראשם חצאי כותרות יווניות ואומנות פינה ומעליהן כרכב מצרי. חלקה העליון מעוצב כפירמידה מרובעת. בחזית, בחלקה התחתון, תא קטן חצוב; קבר יהושפט: מערת קבורה, המיוחסת לפי המסורת, ליהושפט בן אסא, המלך ה 4 ביהודה ]846-871 לפנה״ס[. במערה, שבעה חדרי קבורה. מעל פתח הכניסה הרחב, גמלון מעוטר בדגמי עלי קוציץ סורי ]אקנתוס[, פירות ושריגים; נחל אגוז: מערת קבורה חצובה מהתקופה הרומית הקדומה שבשלב מאוחר יותר הוסבה למחצבה. מוצע לזהות את נחל אגוז עם עמק ]העמק[ הנגרים הנזכר ב׳תנ״ך׳. בחזונו על בניניה העתיד לבא של ירושלים הגדולה כולל ירמיהו את ״...העמק הנגרים והדשן וכל השדמות ]השדמות[ עד נחל קדרון עד ננת שער הסוסים מזרחה קדש לה׳ לא ינתש ולא יהרס עוד לעולם״. כלומר את כל השטח בין החומה הצפונית של העיר בזמנו ובין קו החומה החדשה גבעת גרב - געה. ]את גבעת גרב מוצע לזהות בפינה הצפונית המזרחית של חומת ירושלים ]מגדל חננאל[ ואת געה מוצע לזהות ברס א נדר.[ נחל אגוז הוא יובל צפוני של נחל קדרון. תחילתו מדרום למבנה המטה הארצי של משטרת ישראל, וסופו
|
|