|
|
עמוד:334
בנייה על גבי חרבה )קירות, בורות וקברי סלע(. ■ ח׳רבת בית חסן כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת שכם(. כ 11 ק״מ ממזרח צפון לשכם )נבלס(, כ 4 ק״מ ממערב לבקעות, למרגלות המפנה הדרומי של ג׳בל טמון )נ״ט 539(, מצפון לנחל תרצה. דרך ראשית 57 בקטע צמת תרצה - צמת בקעות, בק״מ ה 61 )בצד הדרך(. נקרא, אולי, על שם ראש החמולה שהתיישבה בו לראשונה. ■ ח׳רבת בית מקדום כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 11 ק״מ ממערב לחברון, כ 5 ק״מ מצפון מערב לדורא )אדורים(, מצפון לאל כום. דרך אזורית 354 בקטע א זהריה - דרך ראשית ,35 פנייה מערבה. משמעות שמו, חרבת הבית הקדום. בנייה על גבי חרבה )שרידיה נהרסו עקב העיבוד החקלאי והמבנים החדשים; מערות קבורה רבות, מהן חפורות. באחת מהן מסדרון כניסה, אבן גולל, חדר מרכזי ושלושה כוכים עם מקמרים. בכל כוך שלוש ארונות אבן בעלי מכסים שטוחים מאבן. על אחד מהם ראשית כתובת יוונית קטועה. חרסים מהתקופות הברזל, הביזנטית וימי הבינים(. ■ ח׳רבת בית סכריה כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת בית לחם(. מצפון לאלון שבות, ממזרח לרבדים הישנה. דרך אזורית 367 בקטע צמת עציונה - צמת גוש עציון, בק״מ ה 14.5 בקירוב פנייה צפונה. משמעות שמו ומקורו עלומים. מוצע לזהותו עם בית זכריה, בו ניצח אנטיוכוס ה ׳הגדול׳ את יהודה המכבי ובו נהרג אחיו אלעזר באמצעות הניל. בנייה על גבי שרידים קדומים, בראש כנה, המתחברת דרומה באוכף צר )בתים בנויים על מערות ומשולבות בהן אבנים קדומות. מרבית המבנים, כולל המסגד, הם תת קרקעיים. המסגד בנוי, כנראה, על שרידי כנסייה. שברי עמודים וכותרות בחצרו ואבני סורג משיש על גגו. חרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, ימי הבינים והעות׳מנית(. ■ ח׳רבת בית ענון כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 3 ק״מ מצפון לקרית ארבע, כ 2 ק״מ מדרום מזרח לחלחול. דרך אזורית 356 בקטע חברון - סעיר, פנייה מערבה. מוצע לזהותו עם בית ענות שב׳תנ״ך׳. נזכרת ב׳רשימת שישק׳, אולי, בצורה בת ענת, ואצל אוסביוס, בית ענין. בימי הבינים נודע בשם בית ענון או, עינון, כמקום המצטיין בצימוקיו המובחרים. לפי הסברה, במקום זה היה השוק של בוטנה )בטנן( שב׳תלמוד׳. בתיו בנויים על גבי תל שלוחתי, בקצה הצפוני המזרחי שלו )חרבות ומבנה של כנסייה. בעמק, כנסייה חרבה ובה שני שלבי בנייה: הקדום באבני גזית, והמאוחר, באבנים מזויזות. שימוש משנה בחלקי עמודים. רצנת נסיפס לבנה מאבנים גסות. חרסים מהתקופות הכלקוליתית, הברזל, הביזנטית, ימי הבינים והעות׳מנית(.
|
|