ח

ח

עמוד:301

בתחומה, עתיקות )צירת מסכנה: מכלאה עגולה עשויה אבנים בלי מלט; א שג׳רה: יסודות כנסייה טמונים בקרקע, עמודים, בסיסים ושברי אבן חטובים, קברי סלע ]באחד מהם חרותה על הקיר מנורת שבעת קנים, ומעליה כתובת עברית לא ברורה[, אבן ובה כתובת יוונית וכן כלי צור מהתקופה הניאוליתית. מקומו של כפר ערבי שננטש ב׳מלחמת השחרור׳ ]במפקד 1931 היו בו 584 נפשות ]556 מוסלמים ו 28 נוצרים[ ו 123 בתים נושבים[. תושביו התנכלו קשות לשכניהם היהודיים. תייר מוסלמי שביקר בכפר ]1173[ מספר: ״ובה קברי א צדיק ]סדיק[ אבן צלח במערה אחת, וגם של דחיה אל כלבי. אומרים שישנם שמונים קדושים במערה זו, ורק אלה יודע האמת״. ]בימינו אין זכר לקברים אלה.[ בשנת 1911 מסופר על גורלו של איכר יהודי שגר בכפר: ״ערביי הכפר סג׳רה הקיפו את גרנו של היהודי היושב מזמן בתוכם, שפכו עליו שמן אדמה ]נפט[ וישרפוהו. במשך זמן הדליקה עמדו הערבים מסביב לגורן וישגיחו, שלא תתפשט האש על גרנות התבואה שלהם״. הכפר א שג׳רה הוקם על חרבות יישוב יהודי מהתקופה הרומית הביזנטית, ששמו נותר עלום. ]לפי סברה אחת, מקומו של סגירין הנזכר ב׳זהר׳.[ ו׳ גרן ראה במקום מבנה בנוי אבני גזית, צירו מזרח-מערב, שחולק על ידי שישה עמודים גבוהים מונוליתיים, ולידו באר מים גדולה. על האדמה היו מונחות כמה כותרות ]כנראה מהתקופה הביזנטית[, ועל אבן אחת היתה כתובת יוונית. הוא סבר שזו כנסייה שהפכה למסגד. סר ל׳ אוליפנט, שביקר במקום ]1883[, דיווח על קירות ״כנראה של מקדש קטן״, בו היו 7-8 חוליות עמוד ושני בסיסים, אחד מהם משיש, וגם הוא מספר על האבן עם הכתובת היוונית. מקומו של המבנה בשטח מישורי, למרגלות גבעה וליד הבאר הנזכרת. חלק מפריטיו הארכיטקטוניים היו מונחים לידו עד ,1985 עת נחפרה ממערבו תעלת ניקוז, ואז נתפזרו מסביבו ]מהם בחצרות בתים פרטיים[, בהם: שבר משקוף מגולף; אבני גזית מגיר, מהן גדולות, מהוקצעות היטב; חולייה גדולה של מזוזה מגולפת; עמודים ואדני עמודים; כותרת יוונית גדולה; אבני נסיפס לבנות ואפורות ושברים קטנים של לוחות שיש. מחקר חדש מעלה את האפשרות שהיה זה בית כנסת(. ■ חות כרי דשא חוה, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור חצור. כ 5 ק״מ מדרום מזרח לראש ננה, כ ק״מ ממזרח דרום לאליפלט. דרך ראשית 90 בקטע צמת עמיעד - צמת ראש ננה, בק״מ ה 435.8 בקירוב פנייה מזרחה. שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳ישעיהו׳: ״ונתן מטר זרעך אשר תזרע את האדמה ולחם תבואת האדמה והיה דשן ושמן ירעה מקניך ביום ההוא כר נרחב״. חווה לגידול בקר. ■ חות מרדכי חוה, במחוז המרכז, בנפת רחובות, באזור ראשון לציון. כ 2 ק״מ ממערב דרום לנס ציונה, ממערב לעינות. דרך ראשית 42 בקטע צמת יבנה - צמת עין הקורא, בק״מ

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר