ח

עמוד:294

באחוזתם. הבונה בית לשבת בו נדרש לנטוע עצי פרי סביב לבית למען להחזיק שמירת הבריאות. כל אשר יזיד לפתוח חנות או מסחר בלעדי רשיון הוועד ייענש. קאמיסיע סניטרי )ועדה סניטרית( תמונה על ידה אנשים לשופטים ולשוטרים אשר יפקחו על הנקיות והטהרה ועל מאזני צדק ואיפת צדק״. הראשונים סבלו מקדחת הבצות, מהעדר ניסיון חקלאי, מסכסוכים תמידיים וקשים בין האגודות, מידו הקשה ושרירות לבו של השלטון הטורקי ומהתנכלויות שבטי הבדואים, שהקיפו את המושבה. )פלגים משבט ערב אל עבידיה; ערב אל בלאינה, ערב אל ע׳נים, ערב אל נפיעת, ערב אל פקרה וכן שבטים טורקמנים.( חרף הקשיים הרבים נאחזו באדמתם ואף נטעו )1895( מטע אתרוג ]הדר האתרוג[ )׳גן שמואל׳, על שם הרב שמואל מוהילבר(. בשנת 1896 ניתן למתיישבים רשיון להקים את מבני ה׳רפתות׳, שהיו למעשה הבתים הראשונים במושבה. באותה השנה הוחל גם בנטיעת עצי איקלינטוס ]אבקלינטוס[, במסגרת עבודות ייבוש הביצות )במימונו של הברון רוטשילד ]׳הנדיב הידוע׳[(. מגיפת קדחת הבצות שפרצה במקום אילצה כמעט את כל המתיישבים להתפנות ליפו ולקדימה. עם הדברת המגיפה חזרו אליה, כשאליהם מצטרפים מתיישבים חדשים. בפרוץ ׳מלחמת העולם הראשונה׳ הכביד השלטון הטורקי את ידו על המתיישבים. )במיוחד בעקבות חשיפת רשת הריגול ניל״י, שפעלה לטובת הבריטים ושכמה מבני חדרה, בהם אבשלום פינברג, היו בין חבריה.( עם הכיבוש הבריטי )1918( הוקמה בה תחנה במסלת הברזל תל אביב - חיפה, שהיתה גורם חשוב בהתפתחותה. )במפקד שנת 1931 היו בה כ 2,000 נפשות.( ב׳מארעות הדמים׳ )1929-1936( סבלו המתיישבים מהתקפות הערבים. )בשנת 1921 התחולל במקום ׳קרב חדרה׳, בין המתיישבים לבין שכניהם הערביים.( אחרי קום המדינה חלה תנופת פיתוח גדולה, הוקמו שכונות חדשות )שכונת ויצמן ]אגרובנק[, בית אליעזר, גבעת אולגה, נוה חיים, נחליאל, שכונת שלום ושכונת שמשון( וסופחו מקומות שכנים )חפציבה וכפר ברנדיס( לתחום שיפוטה. בחלוף הזמן קיבלה צביון עירוני )עיר משנת 1952(. בתחומה, עתיקות )בית הקברות: יסודות, גלוסקמה מאבן גיר, עמודים, חרסים; גבעת אולגה: שרידי יישוב וחרסים מתקופת הברונזה הקדומה; חדרה: תל, בור חצוב, מדרום לא שיח׳ חלו; חפציבה: קברים. בחפירה ארכיאולוגית ]1932[, בהנהלת א״ל סוקניק, נחשפו שני קברים בנויים מהתקופה הרומית; גשר רומאי חרב וקטע דרך אליו; רכס וגבעה ובהם מפלסים של מוקדים, כלי צור וכלי אבן מהתקופות הנליאוליתית והמסוליתית. ליד מגדל המים שרידי יישוב, כולל מתקנים ומוקדים, מסוף התקופה הנליאוליתית העליונה ומהתקופה המסוליתית, כלי בזלת וכלי צור, בהם גם מיקרוליתים, ועצמות חיות; נחליאל: מערות, קברים, עקבות יישוב עתיק. לרגלי הגבעה המכונה ׳גבעת ביל״ו׳, ליד בית הספר השכונתי, נמצאו, תוך כריית כרכר, שברים של גלוסקמאות חרס ובעצמות אדם מתפוררות. ]נמצאו מתחת לשכבות כרכר, בשכבת חול.[ קצתן נשברו בעבודת הכרייה, ואחרות נשברו עוד בתקופה קדומה. לפי מצב הגלוסקמאות ובהסתמך על המחקר הגיאולוגי הסיק החופר ששכבת הכרכר נתהוותה לאחר שהונחו הגלוסקמאות במקום. בחפירה ]1934[, בהנהלת א״ל סוקניק, הוסר חלק משכבת הכרכר ונמצאו גלוסקמאות שלמות ובצדן שברים רבים של גלוסקמאות

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא