ח

עמוד:290

הנרסית, הרומית, הביזנטית, ימי הבינים והעות׳מנית. מסגד הכפר בנוי אבני בנייה עתיקות(. בתחילת ימי הבינים )נקרא אז קרית חגא( ישבו בו שומרונים. מנהיגם בבא רבה בנה בו בית כנסת )המאה ה 4 לסה״נ(. ■ חגור מושב, במחוז המרכז, בנפת נתח תקוה, באזור דרום השרון. כ 3 ק״מ מצפון לראש העין, כק״מ אחד מדרום לג׳לג׳וליה. דרך אזורית 444 בקטע צמת )מחלף( קסם - צמת חורשים, בק״מ ה 26.6 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית .5233 שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר ׳תהלים׳: ״חגור חרבך על ירך גבור הודך והדרך״. מייסדיו, חיילים משוחררים, יוצאי גדוד 9 של הנלמ״ח. ■ חגי כפר, במחוז יהודה ושומרון, בנפת חברון. מדרום לחברון, במפנה הדרומי המערבי של ג׳בל סנדס )נ״ט 930(. דרך ראשית 60 בקטע צמת שקת - חברון, בק״מ ה 43.2 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא על שם חגי, אחד מה׳נביאים אחרונים׳ )התנבא 520 לפנה״ס(. ב׳מדרש׳ נאמר: ״משמתו נביאים האחרונים, חגי זכריה ומלאכי, נסתלקה רוח הקודש מישראל״. לפי מסורת קדומה, מראים את קברו בהר הזיתים )קברי הנביאים( בירושלים. מייסדיו החליטו להסב את שמו לבית חג״י, על שם שלושה מבחורי ׳ישיבת הסדר׳ ׳ניר׳, שנרצחו יחד עם עוד שלושה מחבריהם, בידי מחבלים, ליד בית הדסה בחברון )1980(: חנן קרוטהמר, גרשון קליין, יעקב צימרמן )ראשי תיבות(. ראשיתו )1983-1984( כמאחז נח״ל )נח״ל חכלילי(. מייסדיו, גרעין מבוגרי ׳ישיבת הסדר׳ ׳ניר׳ בקרית ארבע. ■ אל חג׳ילה כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת בית לחם(. ממזרח צפון לבית סחור. דרך אזורית 398 בקטע בית סחור - אבו דיס, פנייה צפונה. שמו הוא הקטנה של המלה הערבית חג׳ל, שמה של חגלה ]חגלת הסלע[. שם ערבי מקובל לאתרים שונים בארץ. מוצע לזהותו עם בית בצי, אליה נמלטו יונתן ושמעון מבית חשמונאי, ביצרוה והגנו עליה מפני בכחידס, שצר עליה. כן מוצע )?( לזהותו עם בית חלגה, מקום בו הנחילו יונתן ושמעון מפלה לבכחידס. ■ אל חג׳ירת)א2 שבט בדואי, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי. כ 1.5 ק״מ ממזרח דרום ליודפת. דרך ראשית 79 בקטע צמת סומך - צמת המוביל, בק״מ ה 15.5 בקירוב פנייה מזרחה לעבר ביר אל מכסור ומשם פנייה צפונה. השם הוא צורת הקטנה של המלה הערבית חג׳ירת )=אבנים(. אחד מארבעת מקומות מושב השבט ערב אל חג׳ירת )האחרים, ביר אל מכסור,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא