ח

עמוד:284

הסרגל - צמת יזרעאל, בק״מ ה 3.5 בקירוב פנייה דרומה לדרך מקומית .6724 נקרא על שם חבר הקני, בעלה של יעל, אליה נמלט סיסרא בזמן מלחמת דבורה, וכן במשמעותו הסמלית. בעבר, מרכז שירותים למושבים שמסביבו. ■ חברון ]אל ח׳ליל[ עיר, במחוז יהודה ושומרון, בנפת חברון. כ 22 ק״מ מדרום לירושלים, כ 10 ק״מ מדרום לכפר עציון. דרך ראשית 60 בקטע צמת שקת - צמת גוש עציון, בק״מ ה 49.8 פנייה מזרחה. או, דרך אזורית 356 בקטע יטה - חברון, חוצה את העיר. משמעות השם ומקורו אינם ברורים. ייתכן שהשם קשור עם משפחות חבר הקני ובני כלב, שהר חברון היה בתחום מושבם. )בודי אל קיני, מדרום לחברון, נשתמר לפי הסברה שמה של קינה שב׳תנ״ך׳, עיר יהודה(. לפי סברה אחרת, מקור השם בשורש האכדי שהוראתו אוסם. )לציון תפקידה המיוחד במערך הכלכלי של ארץ יהודה.( ה׳מדרש׳ מוצא בשם חברון, התמזגות המלים חבר ונאה, רמז לאברהם אבינו. לפי הסברה, נזכר המקום, בשם חקל אברהם )=שדה אברהם(, ב׳רשימת שישק׳ )925 לפנה״ס(. נזכרת ב׳תנ״ך׳ גם בשם קרית ארבע )קרית הארבעה(, כנראה בעקבות ארבעה יישובים, או רבעים, שהיו בה ושאחד מהם היה, ככל הנראה, אלוני ממרא; או, לפי סברה אחרת, לפי שמם של ״האדם הגדול בענקים״ ושלושת ילדיו. רבותינו קשרו את השם לארבעה זוגות האבות והאימהות הקבורים בה. בפי הערבים, אל ח׳ליל א רחמן )=אהוב, ידיד, הרחמן(, או בקיצור אל ח׳ליל, שהוא כינויו של אברהם ב׳אל קראן׳. תושביה הערביים נקראים אל ח׳לילה. אצל גיאוגרפים מוסלמים נזכרת גם בשמות מסג׳ד אברהים )=מסגד אברהם(, חברא, בית חברון, חברון. בתקופה הביזנטית כונתה אברהמיוס הקדוש. הצלבנים הקימו בה רוזנות בשם קסטלום סנקטום אברהמיוס )=מצודת אברהם הקדוש(. חברון הקדומה נבנתה בתקופת הברונזה התיכונה, על גבעת א רמידה. בתקופת הברזל הראשונה, וכן בתקופת מלכי יהודה, שכנה העיר על הגבעה. אחר כך התפשטה מעבר לגבעה )לצד צפון מערב, מעבר לודי תפ׳ח, ג׳בל אל מחור וג׳בל נמרה(. לפני התנחלות בני ישראל היתה חברון עיר כנענית, אליה שיגר יהושע בן נון את שנים עשר מרגליו. מלכה, הוהם, השתתף במלחמת ׳חמשת המלכים׳ ביהושע בן נון, בגבעון, והוכרע בה, ואילו עירו נכבשה בידי כלב והיתה לו לנחלה. בחברון התרחשו סיפורי האבות והאימהות, כאן היה מושבם ומקום קבורתם. יהושע בן נון הקדישה כאחת משלוש ערי המקלט וכעיר הראשונה לכהנים וללוויים. אחרי מות שאול נמשח בה דוד למלך ישראל, ובה מלך שבע וחצי שנים. כאן מרד אבשלום בדוד אביו. רחבעם בנה את חברון כעיר בצורה. אחרי חורבן הבית הראשון נכבשה בידי האדומים. הללו הגלו את תושביה והתיישבו במקומם. יהודה המכבי כבשה מידיהם )164 לפנה״ס(, הרס ושרף את ביצוריה ואילצם להתגייר. חברון הפכה לעיר יהודית. בזמן הורדוס אנטינס ירדה חברון מגדולתה. עם זאת הקים בה הורדוס שני מבנים מונומנטליים: את המבנה והמתחם מעל למערת המכנלה ואת מתחם אלוני ממרא. בזמן ׳המרד הגדול׳ )68 לסה״נ( שלט

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא