ד

עמוד:233

והרגו.( בראשית התקופה העות׳מנית היתה דיר חנא יישוב נוצרי. מאוחר יותר התיישבו בה גם מוסלמים ובמשך הזמן היו לרוב. בתחומה, עתיקות )כפר מבוצר, בורות מים חצובים, בריכת אגירה, קברים, חמישה מגדלים ]אל קלעה ואל ברג׳[ חרבים מחוץ לכפר. הכניסה למתחם המצודה היתה מצד צפון, דרך מעבר מקורה. ]בתקופות מאוחרות יותר שימש כבית בד. כיום מחסן נעול בדלת ברזל, ממערב לכניסה הנוכחית למתחם החצר.[ בדרום המתחם, הארמון המפואר, אליו נכנסים דרך מסדרון גבוה ורחב, שמשני צדיו עמודים מעוטרים. בקירותיו קרועים כמה פתחים ]המשקופים המעוטרים שמעל לפתחים נשתמרו היטב[. במשקוף שבין העמודים, טבעות ברזל לתליית מנורות. ]יש הסבורים ששימשו לתליית בני אדם.[ מהקירות במזרח ובמערב בולטים, בגובה רב, טורי זיזים מעוטרים, דמויי סימן שאלה כפול. משני צידי הפתח שבקיר הדרומי, גומחות מעוטרות, אופייניות למבנים מהתקופה הממלוכית. בארמון שתי קומות, ועל גגו שרידי קירות. קירותיו עבים מאוד ובהם חרכי ירי, הפונים לעבר הר נטופה. ]חלקם הורחבו לחלונות על ידי דיירים בני ימינו.[ תקרתו עשויה קשתות נמוכות, הנפגשות במרכז כל חדר. בקומה התחתונה היה מחסן נשק, ובקומה העליונה דירות מגורים. מקור המים של מתחם המצודה ב 2 בורות חצובים. מי הגשמים הובלו אליהם מגגות המבנה באמצעות צינורות חרס. המים נשאבו מהם על ידי חבל ודלי. תנור בנוי בקיר, שארובתו עברה בחדרי שתי הקומות, חימם את חדריו. בפינה המזרחית הצפונית של המתחם, בית מרחץ עם חדר הסקה ]המים החמים הועברו בצינורות חרס[. מגג הארמון, תצפית על רכס יטבת ורכס שגור ויישוביהם ועל בקעת סכנין ויישוביה. המסגד, ממערב למתחם הארמון, היה בנוי מאבני גזית קטנות, צהבהבות ולבנות לסירוגין ]במשך הזמן נפגעו האבנים וכיום הן צבועות בצבע שמן[. מעל לכניסה קבע בזמנו סעד אל עמר כתובת, ובה שמו ותאריך בנייתו. ]כתובת זו נעקרה בידי ג׳זר אחמד נשה ]באשה[ והכתובת הנוכחית היא בת ימינו.[ מעל אולם התפילה, כיפה גדולה. בימת המואזין נחרבה ]1870[ ונבנתה מחדש. ממערב למסגד, סמטה צרה, שהקיר המערבי שלה היה בזמנו צמוד לקיר חומת מתחם הארמון. בצפונה היה, בזמנו של סעד אל עמר, השער הראשי למתחם. כניסה, מקורה בתקרה קמורה ]שרידי הקימור נראים בקיר המזרחי של הסמטה[, הובילה ממנו אל המסגד. מדרום לשער, עיי הארמון. מהשער פנתה חומת המתחם צפונה, עד לשפת המפנה, ומשם נמשכה מזרחה לאורך מתלול הפסגה. חומה זאת נשתמרה בגובהה המקורי לאורך מטרים רבים וכיום מצויים בה בתי מגורים וקרועים בה חלונות. החומה המזרחית, ששרדה במלוא גובהה, נפרצה לשם סלילת רחוב ]א נקב[. מדרום לרחוב א נקב, מבנה שהיה משולב בחומה ושימש כבית בד. מדרום למבנה, מגדל הגנה עגול למחצה(. ■ דיר כרמיזן מנזר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת בית לחם( מדרום לירושלים )גלה(, ממערב צפון לבית ג׳לא. דרך ראשית 60 בקטע צמת גוש עציון - בית לחם )בית לחם(, בק״מ ה 74.8 בקירוב, בבית לחם )בית לחם(, פנייה מערבה לדרך מקומית 3755 וממנה, במעלה הדרך להר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא