ד

ד

עמוד:232

■ דיר אל חטב כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת שכם(. כ 4 ק״מ ממזרח לשכם )נבלס(, כק״מ אחד מדרום לאלון מורה, מדרום מזרח לעזמוט, מצפון מערב לסלם. דרך אזורית 548 )עוקף שכם ]נבלס[( בקטע דרך ראשית 60 - דרך ראשית ,57 פנייה מזרחה לדרך מקומית .5554 משמעות שמו, מנזר העצים. מקורו עלום. בנייה על גבי שרידים קדומים )מעיינות קטנים ובורות מים. בדרומו, בור מים ולידו שקתות חצובות וחציבות אחרות בסלע. ליד הבור מקם הרוס )שיח׳ אחמד(. חרסים מהתקופות הברזל, הביזנטית והערבית(. ■ דיר חנא עירה, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי. כ 7 ק״מ מדרום מזרח לכרמיאל, כק״מ אחד ממזרח לערבה )ערב(, למרגלות המפנה הצפוני של הר נטופה )נ״ט 522(, ממזרח לבקעת סכנין. דרך אזורית 805 בקטע צמת משגב - צמת חנא, בק״מ ה 18.6 פנייה צפונה. משמעות שמו, מנזר חנא. חנא הוא שמה הערבי של אם מרים, אם ישו. חנא הוא גם שם פרטי מקובל לגברים ערבים נוצרים. מוצע לזהותו עם כפר יוחנא או יוחנא )גרסאות אחרות כפר יוחנן, כפר חנון, כפר חנינא, כפר חנא, כפר חנן, כפר חנין(, עיירה מימי בית שני, אשר שמה נשתמר בשמו הנוכחי. מקום אחד מ׳כ״ד משמרות הכהנים׳, בית יכין, ומקום מושב חכמים רבים, בהם התנאים רבי תנחום בר חיה, רבי יעקב דכפר חנן, רבי יוסי דכפר חנן והאמורא רבי שמואל בר נחמן )נחמני(. ב׳מדרש׳ מצוין כי יושבי יוחנא כולם צדיקים. שכיח שם הפתגם: ׳שילו חטא ויוחנא משתלמא׳ )=שילו חטאה ויוחנא נענשה(. כן מוצע לזהותה עם חנתן שב׳תנ״ך׳. הגרעין הישן מוקף חומה מלבנית, בה משולבים מצודה, ארמון ומסגד. החומה והמבנים, שהוקמו במאה ה 18 בידי סעד אל עמר, אחיו של המנהיג המוסלמי ט׳הר אל-עמר, הם מהיפים במבנים המוסלמים בארץ מאותה תקופה. בתקופה הביזנטית או בתקופה מאוחרת יותר היה בה, כנראה, מנזר )כפי שמעיד שמה(. נוסעים יהודים בימי הבינים מצאו בה בית כנסת עומד על תלו. במאה ה ,18 בעקבות השתלטות ט׳הר אל עמר על הגליל, הוקמה בפסגתה, בצידה הדרומי המערבי, מצודה ובמבואותיה הוקמו ביצורים. בניו של ט׳הר אל עמר, עלי ועות׳מן, מרדו באביהם והתבצרו בדיר חנא. כאשר צר אביהם על הכפר כדי להכניעם, קיבל ממרגליו בקושטא מכתב, בו נמסר לו שהפחה של דמשק מתכנן להתקיפו. מיד שלח שליח לבניו הנצורים וביקשם להכין סעודה לו ולפמלייתו. בעת הסעודה הקריא בפניהם את המכתב ובו במקום נסתיימה מרידת הבנים באביהם ותוכננה המלחמה בפחה של דמשק, ואכן זו נסתיימה בניצחון בני ט׳הר )על פי תיאורו של הנוסע הצרפתי וולני, שסייר בארץ ישראל )1783-1785(, בסוריה ובמצרים(. דיר חנא היתה המעוז האחרון של ט׳הר אל עמר ובניו. לאחר רצח האב )1775(, כבש הצבא הטורקי את הגליל. )בהתקרב הצבא הטורקי אל עכו חשש ט׳הר אל עמר שלא יוכל לעמוד בפניו והחליט לברוח מבירתו. מרגל טורקי ירה בו

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר