ב

עמוד:114

■ בית ירח מקום, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור כנרות. כ 7 ק״מ מדרום לטבריה, מצפון לדגניה א׳, מדרום לאהלו. לחוף ים כנרת. דרך ראשית 90 בקטע צמת צמח - טבריה, בק״מ ה 405.3 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא לפי קרבתו לתל בית ירח. קרית חינוך אזורית. בתחומו, עתיקות )בית ירח - גשר רומאי: שרידי גשר מהתקופות הרומית והביזנטית; תל בית ירח: תל מוקף חומות, שרידי עיר מהתקופות הברונזה ]הקדומה והתיכונה[, הפרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית והערבית הקדומה. בחלק הדרומי של השטח גלויים חומות העיר, שער, שרידי מגדלים, בחלקו המרכזי והצפוני גלויים אמות מים, שרידי בית מרחץ ומבנים ציבוריים, עמודים, בסיסים, שרידי רחובות, מתקנים, רצפות פסיפס, בית כנסת, כנסייה, גשר מהתקופה הרומית. עוד במאה ה 19 הוצע לזהות בתל את בית ירח ]בית יריחו, אריח, ירח[, עיר עתיקה מאוד ומקום של פולחן אל הירח. ]פולחן זה היה נפוץ מאד בארצות השמיות באלף ה 3 ובאלף ה לפנה״ס. בתורה מוזהרים בני ישראל מפני עבודת השמש, הירח והכוכבים, שהיתה נפוצה בארץ ישראל בימי המלוכה[. עקב מיקומה הגיאוגרפי, על אם דרך הארחות הגדולה מדמשק למצרים, נודעה לה חשיבות רבה בתקופת הברונזה וכן מהתקופה ההלניסטית ועד התקופה הביזנטית. העיר נבנתה בימי בית שני בידי תלמי ה פילדלפוס ונקראה על שם אחותו, פילוטריה, כשם עיר בשם זה במצרים העליונה ]פוליביוס מזכירה בשם זה[. בתקופה ההלניסטית ישבו בה יהודים. בזמן ה׳תלמוד׳ ישבו בה אחדים מבני משמרת הכוהנים מעזיה. אלכסנדר ינאי ]יונתן[ כבשה במסע הניצחון שלו בגלעד ובגולן. ה׳תלמוד׳ מציין את בית ירח כנקודת המוצא של נהר הירדן ]״אין ירדן אלא מבית ירחו ולמטה״ ״איזהו ירדן? מבית ירחו ולמטה״[. תל בית ירח היה מיושב מראשית תקופת הברונזה הקדומה ועד לתקופת הברונזה התיכונה. נראה כי לא כל התל היה מיושב בעת ההיא. שרידי ישוב מתקופת הברונזה הקדומה נמצאו בצפון התל ובדרומו, אבל לא במרכזו, והמבנה החשוב הוא בנין המעגלים. שרידי הישוב מתקופת הברונזה התיכונה נמצאו בדרום התל. מתקופת הברונזה התיכונה נמצא רק קבר בדרום התל. בתקופת הברונזה היה המקום מבוצר ומוקף חומה. הישוב נתחדש בתקופה הפרסית, והעיר התרחבה בתקופה ההלניסטית. מהתקופה הרומית ראו לציין את המצד, ומהתקופה הביזנטית את בית הכנסת והכנסייה. המקום היה מיושב גם בתקופה הערבית(. ■ בית כחל כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 3 ק״מ מצפון מערב לחברון, כ 3 ק״מ ממזרח לתרקומיא. דרך ראשית 35 בקטע צמת נחושה - חברון, בק״מ ה 54 בקירוב פנייה צפונה לדרך מקומית .3556 משמעות שמו ומקורו עלומים.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא