ב

ב

עמוד:87

■ אל בירה)א( עיר ומחנה פליטים, ב׳אוטונומיה׳ )נפת רמאלה(. ממזרח לרמאלה, מצפון לפסגות. דרך ראשית 60 בקטע צמת )מחלף( גבעת המבתר - צמת תפוח, בק״מ ה .00-102 מוצע לזהותה עם בארות )ברת( שב׳תנ״ך׳, אחת מערי החוי הנמנות על קבוצת גבעון, שיושביהן באו ליהושע בן נון בגלגל. אחרי כיבוש יהושע היתה לשבט בנימין בגבול אפרים. )הדעות חלוקות לגבי הצעת הזיהוי. מוצע לזהות את בארות גם במקומות הבאים: ח׳רבת עיד, ח׳רבת א לטטין, ח׳רבת אל ביר, אל ג׳יב, תל א נצבה.( לפי אוסביוס היתה בארות )בראה( במרחק 7 מילים רומיים מצפון לירושלים, בדרך לניקופוליס )אמאוס(, בה חנה צבא בכחידס במלחמתו עם יהודה המכבי, שמחנהו היה באלעשה. במאה ה 12 היו אנשי ׳מסדר הטמפלרים׳ אדוני המקום הזה )רכוש הקבר הקדוש(, ויושביו היו בעיקר, צרפתים. היו בו אז מצודה )Mahomerie Castrum(, בית הארחה, בית חולים וכנסייה. המקום נקרא אז בשמו הערבי בירה )Birra(, או בשמו החדש, לה מהומריה וכדי להבדילו ממקום אחר בעל שם זהה הוסיפו: מהומריה לה גרנד. רבי בנימין מטודלה שעבר בה )1173 בקירוב( מציין כי ״אין בה יהודים״. )מזכירה בשם: מהומריה לה גרנד.( הנוסע שמואל בר שמעון מספר )1210( כי בארות היא ״מקום חרב מאוד״. )נחרב, כנראה, במלחמות הצלבנים ובית איוב.( לפי מסורת נוצרית, נהגו הורי ישו לעלות דרך אל בירה בדרכם מהגליל לירושלים ובחזרה ממנה, בחפשם אחרי בנם, שנשאר בעיר כדי ללמוד מפי המורים במקדש. המקום היה מיושב בימי קדם. עדות לכך הם השרידים שנתגלו בה בשני מוקדים: על הגבעה המרכזית, שם נחשפו שרידי כנסייה מהתקופה הצלבנית ועל גבעת רס א טחונה, מצפון לה. שטחה הבנוי הוא המשך של רמאלה. דרך ראשית 60 מהווה את הגבול ביניהם )באר מים, שרידי חומות, מערות, קברי סלע, מבנה גדול מהתקופה הצלבנית ]או, ח׳ן הרוס[, שרידי כנסייה מהתקופה הצלבנית. נחשפו חומות עיר מוקפת חומה ושרידי יישוב מהתקופות הכלקוליתית, הברונזה ]הקדומה והתיכונה[, הברזל, הערבית והפרסית. הבנייה המאוחרת כיסתה את השרידים הקדומים וכיום אין להם זכר על פני השטח(. ■ אל בירה)ב( כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 4 ק״מ ממערב צפון לא זהריה, כ 1.5 ק״מ מדרום מזרח לבית מרסם, כק״מ אחד ממזרח לאל ברג׳. דרך אזורית 354 בקטע א זהריה - דרך ראשית ,35 פנייה מזרחה. מוצע לזהותו עם בית בראי )בית לבאות, לבאות שב׳תנ״ך׳ ]היא כנראה העיר רבת, שב׳רשימת שישק׳(, עיר בנחלת נחלת שמעון. הצעת הזיהוי עם שמיר שב׳תנ״ך׳, אינה מתאשרת לאור ממצאי ׳סקר ארכיאולוגי׳. )לפי סברה אחרת, מוצע לזהות את בית בראי בחרבת ציה.( בנייה על גבי שרידים קדומים )חרבה קטנה, מוקפת גדר אבן, עליה מספר בתים חדשים ]על גבי החרבה וצפונית לה[; יסודות מבנים, חצרות ומספר רב של מערות מגורים ומערות קבורה. חרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, ימי

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר