ב

עמוד:79

בית תפילה, בית מלון ומסעדה לכל עובר אורח וללא כל תשלום.( עם גידול היישוב התקין הממשל הטורקי תוכנית בינוי, שעיקרה רחובות ישרים, שתי וערב, שיצרו מרובעים שווים. הבתים )חד קומתיים( נבנו מאבן מקומית )מחציבה מקומית או שימוש באבנים שנלקחו מאתרי עתיקות בסביבה( ובשולי היישוב היו אוהלי הבדואים. ברחוב הראשי הוקמו חנויות קטנות, ששירתו את האוכלוסייה הבדואית )כל הרחובות היו בלתי סלולים(. המסחר הקמעוני, השירות בתחנת המשטרה ובמוסדות שלטון אחרים שקמו בחלוף הזמן, היוו את בסיס כלכלתו של היישוב. בעקבות גידול היישוב הכריזו עליו הטורקים כעל עיר מחוז. )מושל העיר היה נתון למרות מושל טורקי בתואר פחה ]פשה[. לעזרתו היו קמיקאים, שהופקדו על ענייני הבדואים.( ב׳מלחמת העולם הראשונה׳ הייתה באר שבע בסיס אסטרטגי חשוב של הטורקים ובעלי בריתם הגרמנים, מול בריטניה. )הצבא הטורקי הוציא ב׳מלחמת העולם הראשונה׳ בול דואר לצרכי חייליו שחנו בבאר שבע וסביבתה.( הטורקים והגרמנים ביקשו לתפוס את תעלת סואץ, עורק החיים של האימפריה הבריטית, ובכך להבטיח את ניצחונם על בריטניה. במסגרת המאמץ המלחמתי התקינו הטורקים )1915( את מסילת הברזל החיג׳זית להעברת צבאות, תחמושת ואספקה. בראשית המלחמה הצליחו הטורקים והגרמנים להשתלט על מדבר סיני ולהתקרב לתעלת סואץ. הבריטים הצליחו להודפם ובתחילת שנת 1917 התקרבה החזית לסביבת באר שבע. )תוך כך הופצצה באר שבע על ידי מטוסים בריטיים. באחת ההפצצות האלה נהרגו גם יהודים שבאו אליה לרגלי עבודתם.( בראש הצבא הבריטי עמד הפלדמרשל אדמונד הנרי הינמן אלנבי. הוא ביקש לכבוש את באר שבע ודרכה לפרוץ לפנים הארץ. ב 30 באוקטובר 1917 הצליחו כוחותיו )יחידות פרשים רכובים על סוסים וגמלים, רובם מאוסטרליה וניו זילנד. נקראו בשם הכללי: אנזקים( לחדור לבאר שבע ולהשתלט עליה. מקץ שנתיים עברה ארץ ישראל לרשות ׳המנדט׳. בזמן ׳המנדט׳ היתה באר שבע עיירה ערבית קטנה, בירת נפה במחוז הדרום. )מקום מושב מושל באר שבע ]בריטי[ וקצין המחוז ]ערבי[, וכן של בית דין הבדואי ובית ספר לבני השיח׳ים.( לפי מפקד 1922 היו בה 2,356 נפשות )מרביתם מוסלמים(, ועוד 235 נוצרים, 98 יהודים ו 11 דרוזים, בשירות הממשל הבריטי. כל המחוז היה מיושב בבדואים בלבד, עד לראשית ההתיישבות היהודית. )לפי מפקד 1931 היו בנפת באר שבע 51,082 נפשות, מהם 47,981 בדואים נודדים ו 3,101 תושבים קבועים ועוד 175 נפשות ]יהודים, נוצרים ובהאים[ בשירות הממשלה. בכל הנפה היו 588 בתים נושבים.( בשנת 1920 באו לבאר שבע, ביזמת ׳הפועל הצעיר׳, ארבעה גברים ואשה אחת והקימו מחנה במזרח העיר, סמוך לבאר אברהם. הם הקימו במקום משתלה ומטע עצים )עצי איקליפטוס ]אבקליפטוס( הגדולים, במזרח העיר, ניטעו בזמנם( וכעבור זמן מה נטשו את המקום. במקביל אליהם פעלה בעיר ׳חבורת העמק׳, פועלים יהודים שעסקו בהקמת מצבות בבית הקברות הצבאי הבריטי. ב׳מארעות הדמים׳ )1936( הפגינו ערביי העיר נגד עליית היהודים לארץ ונגד השלטונות הבריטיים )באחת ההפגנות ניתצו הערבים את פסלו של אלנבי, שניצב במקום בו ניצב כיום פסלו החדש( ויהודיה נאלצו לנוטשה. )במפקד 1931 היו בה 2,959 נפשות, מהם 2,751 מוסלמים, 152

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא