ב

ב

עמוד:74

בב ■ באר אורה מקום, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור ערבה דרומית. כ 15 ק״מ מצפון לאילת, כ 4 ק״מ מדרום למכרות תמנע. דרך ראשית 90 בקטע אילת - צמת קטורה, בק״מ ה 29 פנייה מערבה. נקרא בעקבות היפוך משמעות שמה הערבי של באר קדומה, ביר חנדיס )=באר החשיכה והעלטה(. השם הקודם, באר הנדסה, בעקבות דמיון צלילים לשם הערבי ולציון חיל ההנדסה של צה״ל שפרץ וסלל את הדרך לאילת. השם חנדיס נזכר, כנראה, לראשונה בתיאור מסעו של רובינסון )1838(. סביב הבאר הקדומה התגוררו בעבר בדואים, בני שבט ערב אל חואת. ראשיתו כמאחז נח״ל, שנועד לבדוק תנאי החקלאות בערבה. אחר כך שימש בסיס אימונים של הגדנ״ע. ב 1995 נבנה מחדש והוכשר כבסיס גדנ״ע וכחוות הכשרה של קק״ל לנוער ציוני מחוץ לארץ. בתחומו, עתיקות )שרידים של תנור התכה, ערימות גדולות של סיגים, חרסים מהתקופה הביזנטית. מדרום, על ראש גבעה, שרידים נוספים וחרסים מתקופת הברונזה התיכונה; שרידי מבנים מהתקופה הביזנטית(. ■ בארותים מושב, במחוז המרכז, בנפת השרון, באזור שרון. כ 8 ק״מ ממזרח לנתניה, כ 2 ק״מ ממזרח לכפר יונה, מדרום למעש. דרך ראשית 57 בקטע צמת השרון - צמת )מחלף( טולכרם, בק״מ ה 11.5 בקירוב פנייה צפונה לדרך מקומית .5704 נקרא בעקבות משמעות שמה של ח׳רבת בורין הסמוכה. מייסדיו, עולים מצ׳כוסלובקיה. ■ בארות יצחק קבוץ, במחוז המרכז, בנפת ובאזור פתח תקוה. כק״מ אחד ממזרח ליהוד, ממזרח למגשימים, ממערב לנפך ולרנתיה. דרך ראשית 40 בקטע צמת טיסים - מחלף רעננה, בק״מ ה 288.5 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא על שם הרב יצחק ניסבוים )פולין, 1869-1943(, מראשי ׳הסתדרות ציונית׳ בפולין וממייסדי הסתדרות ה׳מזרחי׳, שנרצח בגטו ורשה בידי הגרמנים. מייסדיו, חברי ברית חלוצים דתיים מגרמניה ומצ׳כוסלובקיה, התארגנו )1935( בהיותם בחוץ לארץ. התיישבו )1942( בנגב, כ 5 ק״מ ממזרח לעזה, שם הוקמה בארות

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר