א

עמוד:65

לענב אל כביר )חרבת ענב(. דרך ראשית 40 )בעתיד, דרך מהירה 6( בקטע צמת להבים - צמת קמה, בק״מ ה ,205.78 בצמת דבירה, פנייה מזרחה לדרך מקומית 3255 )בעתיד, דרך אזורית 325(. שם סמלי, בעקבות אזכור שמה של העיר ענב שב׳תנ״ך׳, המזוהה בחרבת ענב. ראשיתו )1982-1991( כמאחז נח״ל. מייסדיו, משפחות מבאר שבע וסביבתה. ■ אשל הנשיא ישוב מוסדי, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור בשור. כ 5 ק״מ מצפון לבאר שבע, כ 4 ק״מ מדרום מערב למשמר הנגב. דרך ראשית 25 בקטע באר שבע - צמת הנשיא, בק״מ ה ,190 בצמת הנשיא, פנייה מערבה. נקרא בעקבות עצי האשל, הגדלים בסביבתו, וכן לכבוד הנשיא, פרופ׳ חיים ויצמן. בית ספר תיכון חקלאי. ■ אשלים מושב שתופי, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור הר הנגב הדרומי. כ 8 ק״מ ממערב דרום למשאבי שדה. דרך אזורית 211 )בעתיד, דרך ראשית 80( בקטע צמת נצנה - צמת טללים, בק״מ ה 142 בקירוב פנייה צפונה. נקרא על שם עצי האשל, הגדלים בסביבתו, וכן בעקבות שמו של מאחז נח״ל. שמו הראשון, פקועה, כשם צמח בר ממשפחת דלועיים, אבטיח הפקועה ]פקועה[. ראשיתו )1957-1976( כמאחז נח״ל, כ 2 ק״מ מדרום מערב לו. הוקם במסגרת מאחזי נח״ל, ערב ׳מלחמת קדש׳, כדי להבטיח את ריבונות מדינת ישראל באזור נצנה. נעזב )1957( מחמת מחסור במים. אוכלס מחדש )1976( על ידי קבוצת משפחות עירוניות. ישבו תחילה במחנה ביר עסלוג׳, ומשם )1979( עברו למיקומם הנוכחי )ליד מאחז נח״ל(. בחלוף הזמן הצטרפו אליו משפחות ישראליות ועולים מברית המועצות לשעבר. בתחומו, עתיקות )גבעת חיל: תפזורת כלי צור מתקופת אפי פליאוליתיקון; נחל בשור: שרידי מבנה וחרסים נבטיים מהתקופה הרומית; אתר הכולל שרידי מבנים וסכרים. חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית(. ■ אשקלון עיר, במחוז הדרום, בנפת ובאזור אשקלון. כ 9 ק״מ מדרום לאשדוד, כ 14 ק״מ מצפון לעזה, לחוף הים התיכון. דרך ראשית 4 בקטע צמת זיקים - אשדוד, בק״מ ה ,65.8 בצמת אבא הלל, פנייה מערבה. נקראת בעקבות שמה של אשקלון שב׳תנ״ך׳. מקור שמה ומשמעותו עלומים. )אולי מוצאו במלה שקל.( על יסוד הנבואות הקשות של נביאי ישראל, דורש ה׳מדרש׳: ״אשקלון - אש קלון, אש וחרפה תבוא עליה בעת חורבנה״. נקראה בפי היוונים, אסקלון, ולדבריהם נקראה על שם אסקלוס, מפקד יווני שיצא למזרח, התאהב באשה, יסד את אשקלון וישב בה. בתקופה הביזנטית נקראה אסקלונה. בתקופה הערבית

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא