א

עמוד:57

בית הכנסת, כנראה, במאה ה 4 לסה״נ, אף שיש בו קווי דמיון לבתי כנסת קדומים יותר, של ימי בית שני ולאחריו ]ריבוי ספסלים ורחבות מעליהם[. במבנה היו שני שלבי בנייה לפחות ורצפותיו הוחלפו פעמים אחדות ]אחת מהן לפחות של פסיפס[, עד אשר חרב במחצית המאה ה 8 לסה״נ, כנראה בשרפה. ייתכן וחורבנו קשור ברעידת אדמה חזקה ]747 לסה״נ[, שפגעה במקומות רבים בבקעת הירדן וסמוך לה ]מכונה במקורות עבריים ׳רעש שביעית׳ על שום היותה בשנת שמיטה[. לאחר שהמבנה חרב נוצל למטרות שונות, אך לא עוד כבית כנסת. ]המטבע המאוחר שנמצא בו הוא מטבע של בית אומיה מהשנים 724-743[. בשלב מאוחר ]כנראה במאה ה 6 לסה״נ[, שרובו הוא הנראה עתה לעין, חלו במבנה שינויים ניכרים, ]כנראה בעקבות הרס יסודי של השלב הקדום[, בהם: שילוב פריטים ארכיטקטוניים רבים בשימוש משנה; בניית גומחה מעוגלת בקיר הדרומי עבור ארון הקדש ולפניה במה לקריאת התורה; פתיחת פתח בקיר הצפוני והנחת ריצוף אבן חדש. מבנה בית הכנסת היה דו קומתי, בעל גג רעפים ותכניתו כמעט ריבועית. חלקים ממנו מצויים באתרם. כזה הוא הפתח בחזית המזרחית, החצוב כולו מאבן אחת. בית הכנסת שונה משאר בתי הכנסת בגליל, בהם קיר החזית פונה לירושלים. ייתכן ובוניו פעלו לפי ההלכה, שלפיה אין פותחים פתח בתי כנסת אלא למזרח ]תופעה נדירה בבתי הכנסת בצפון הארץ[. מתקן מיוחד לבית כנסת זה הוא קופת צדקה, המשולבת במזרח הקיר הצפוני ]מעין ארון חצוב באבן אחת, ובו דלת קטנה כלפי צפון[(. ■ ארגמן מושב, במחוז יהודה ושומרון, בנפת ירדן )יריחו(. כ 7 ק״מ מצפון מזרח למשואה. דרך ראשית 90 בקטע צמת אדם - צמת מחולה, בק״מ ה 337 בקירוב פנייה מערבה. נקרא על שם אלוף משנה אריה רגב ורב סרן גד מנלה, שני קציני צה״ל שנפלו בקרב עם מחבלים באזור מעלה אפרים )26 ביולי 1968(. ראשיתו )1968-1971( כמאחז נח״ל. ננטש )1973( על ידי מייסדיו ונושב )1974( מחדש. אדמותיו משתרעים מדרום לו, בככר הירדן. אלה אדמות מלוחות עם ביצות רבות ועיבודן כרוך ביישום שיטות מיוחדות. ממזרח, ככר הירדן, נקראת גם הערבה או ערבות הירדן. אצל יוסף בן מתתיהו, העמק הנעלם. בפי הערבים אל ע׳ור ]אל-ע׳ור[ )=הבקעה, השקע( ולגאון הירדן )העמק הצר בו זורם נהר הירדן( א זור ]א זור[ )=האמצע, התווך(. ככר הירדן הוא העמק הרחב המשתרע משני עברי נהר הירדן מים כנרת בצפון ועד סדום בדרום. אורכה 104 ק״מ ורוחבה, מדרום לים כנרת כ 8 ק״מ ו 23 ק״מ בערבות יריחו. שיטחה כ 160 קמ״ר. שיפועה, מצפון לדרום, כ 1.80 מטר על כל ק״מ. נחלי מים יורדים אליה מההרים שבעברה המזרחי, בעוד שרוב הנחלים הבאים אליה מצד מערב הם איתנים רק בחודשי החורף. חלקיה הצפוניים והדרומיים הם החלקים הפורים ביותר. בימי קדם התקיים בהם יישוב צפוף ובו כמה ערים חשובות. ישנם גם סימנים ליישוב פורח וחקלאות מפותחת גם בתקופה הפריהיסטורית ובתקופות הברונזה הקדומה והברזל. סיגי מתכת, שנמצאו על כמה תלים, מעידים שעפרות נחושת עובדו בימי קדם. סימלה המסחרי

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא