א

עמוד:26

בתחומה, עתיקות )שרידי מבנים, קירות, מתקנים, אבני רצפת פסיפס, חרסים מהתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית; שרידי יישוב, קבר עם גלוסקמה, דרך, גשר וחרסים מהתקופות הרומית והביזנטית(. ■ אושה קבוץ, במחוז, בנפת ובאזור חיפה. מדרום לקרית אתא, מצפון לכפר המכבי, ממערב לרמת יוחנן. דרך אזורית 780 בקטע קרית אתא - צמת גילעם, בק״מ ה 3.7 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית .7703 נקרא בעקבות שמה של אושא )אושה( הקדומה. הוקם על אדמת קק״ל ובסיוע ׳קרן היסוד׳, במסגרת יישובי ׳חומה ומגדל׳. יישוב ראשון של תנועת ׳הנער הציוני׳. מייסדיו, חניכי התנועה בפולין, עברו לפני התיישבותם )1930-1937( הכשרה במושבות השרון )כפר סבא, מגדיאל ופתח תקוה(. ב׳מלחמת השחרור׳ הותקף, יחד עם רמת יוחנן הסמוכה, על ידי הגדוד הסורי הדרוזי של ׳צבא ההצלה׳ של פאוזי אל קאוקג׳י. ממזרח, חרבת אושה, יסודות מבנים ושברים ארכיטקטוניים ]אולי שרידים מבית כנסת שהיה כאן במאה ה 3 בקירוב[, מקם א נבי חסן, באר עגולה, מכל מים מטויח, קברי סלע בסביבה ורצפת פסיפס. מקומו של כפר ערבי )מוסלמי( שננטש ב׳מלחמת השחרור׳ )נושב ]1886[, על גבי שרידי היישוב היהודי הקדום, על ידי מהגרים מאלג׳יר. הם שיפצו בתים חרבים וניצלו את אבני המבנה לבניית בתיהם(. מוצע לזהותו עם אושא )אושה(, עיר בצורה וגדולה בזמן ה׳משנה׳ וה׳תלמוד׳. ייתכן, שהתקיימה גם בתקופת מלכי ישראל, אף שאינה נזכרת ב׳תנ״ך׳. )נמצא כאן ]1908[ חותם מתקופת ה׳תנ״ך׳, שהיה שייך לשביב בן אלזכר ולאביו אלזכר בן יהוחיל, אולי מתקופת המלוכה בישראל ]המאה ה 8 לפנה״ס[, והם אינם מוזכרים ב׳תנ״ך׳.( אולי מקור שמה במלה אשיה )=יסוד החומה. בארמית, אשיא ]אשא[( המובאת בספרים ׳ירמיהו׳ ו׳עזרא׳. באושא היה מושב הסנהדרין במשך כ )140-150 לסה״נ בקירוב(. בזמן רבן שמעון בן גמליאל )גמליאל דיבנה( עברה הסנהדרין מירושלים ליבנה, מיבנה לאושא, מאושא ליבנה, מיבנה לאושא ומאושא לשפרעם. אין לדעת מפני מה נבחרה אושא למושב הסנהדרין; אולי מפני היותה עיירת גבול קטנה, השוכנת בין הגליל היהודי לבין התחום ההלניסטי הרומי של עכו, ואולי מפני שקל היה לרומאים לצפות עליה מאחד המקומות שמצפון לה ולפקוח עין על הנעשה בה. משרידיה למדים שהיתה עיירה אמידה, אף שישבה על גבול אזור הטרשים שבמרכז גבעות אלונים-שפרעם. למעט נחל צפורי, המרוחק ממנה כ 2 ק״מ והירידה אליו תלולה, לא היו מקורות מים משלה. מצמחי המים שגדלו על גדות הנחל ידעו אנשי אושא להתקין מחצלות משובחות, שאיכותן נודעה בזמנן )״מחצלאות של אושא שהן טמאות״, ״סתם מחצלות אושא טמאות״(. אושא נבנתה על מפנה מישורי מתון, ולפי אומדן היו בה כ 600 חדרי מגורים וכ 150 חדרים אחרים. סמטאות, מפותלות לרוב, לאורכה ולרוחבה, יצרו בה כמה רבעים. בתיה נבנו היטב, מהם באבני גזית. בזמן ׳גזרות אדרינוס׳ היתה אושא כנראה עיירה יהודית טהורה: ״גזרה מלכות ]השלטון הרומאי[ גזרה על ישראל, שכל הסומך ]מאציל

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא