|
|
עמוד:947
התקופה ההלניסטית) תמורים מושב שתופי, במחוז הדרום, בנפת אשקלון, באזור מלאכי ממזרח-דרום לקרית מלאכי, ממזרח-צפון לאביגדור דרך ראשית 40 בקטע צמת פלגות - צמת מלאכי, בק"מ ה-242 בקירוב פנייה מזרחה שם ציורי-סמלי (מלשון תמר נזכר ב'תנ"ך' בין קישוטי ההיכל) מייסדיו, בני-נוער מדרום אפריקה חברי גרעין 'שומרון' הם התיישבו תחילה בעמק יזרעאל תמר מושב, במחוז יהודה ושומרון, בנפת ירדן (יריחו) כ-16 ק"מ מצפון ליריחו, כק"מ אחד מצפון לגלגל, מדרום לפצאל ולאל-פציל דרך ראשית 90 בקטע יריחו - צמת פצאל, בק"מ ה-318 בקירוב פנייה מערבה שם סמלי-ציורי, לציון עצי התמר, הגדלים בסביבתו מייסדיו, משפחות ממקומות שונים בארץ, בתום שירותם הצבאי שהו תחילה (1976-1978) במחנה זמני במעלה אפרים, במתכונת של 'מושבוץ' (שילוב של מושב וקיבוץ) תמרה)א* עירה, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי כ-7 ק"מ מצפון-מזרח לקרית אתא, כ-4 ק"מ מצפון-מזרח לשפרעם, מצפון למצפה אבי"ב דרך ראשית 70 בקטע צמת סומך - צמת יבור, בק"מ ה-59 בקירוב פנייה מזרחה מוצע לזהותה עם תמרה שב'תלמוד' יש (לרבות אנשי העיירה) הכותבים את שמה באות טי"ת (טמרה) כך גם כתבו, רשמית, בזמן 'המנדט' בתעודות ערביות קדומות כתוב השם באות ת"ו ולעתים בת"ו רפה לפי החלטת ועדת השמות הממשלתית יש לכתבו באות ת"ו לפי מסורת מקומית, נושב מחדש במאה ה- 18 ייתכן שהיו בו יהודים במאה ה- 17 בתחומה, עתיקות (יסודות מבנים עתיקים, בורות, קברים, מערות חצובות באחת ממערות-הקבורה, היתה דלת-אבן מעוטרת ובמשקופה חקוקה מנורה בעלת שבעה קנים) תמרה)ב* כפר, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל (עפולה), באזור רמת כוכב כ-5 ק"מ מדרום לכפר תבור, כק"מ אחד מדרום-מערב לכפר מצר דרך ראשית 65 בקטע עפולה - צמת תבור, בק"מ ה- 523 בקירוב פנייה מזרחה לדרך מקומית 7276 (בעתיד, דרך אזורית 718) מוצע לזהות בו את תמרתא (כפר תמרתא) שב'תלמוד', מקום-מגורי רבי שילא איש כפר תמרתא, אמורא ארצישראלי בדור השני והשלישי, תלמידו של רבי יוחנן, גדול אמוראי ארץ-ישראל בדור השני
|
|