ת

עמוד:935

הרשמי, היות התושבים נתינים זרים) בסוף שנת ,1917 עם תחילת הכיבוש הבריטי, החלו לחזור אליה תושביה, ותנופת הפיתוח חודשה ב'מארעות-הדמים' (,1921 1936-1939) היתה נתונה להתפרעויותיהם של ערביי יפו (בשנת 1921 רצחו ערביי יפו עשרות מתושבי תל אביב, בהם הסופר יוסף חיים ברנר) בעקבות 'מארעות-הדמים' - במהלכן ערקו חיילי ה'גדוד עברי', בצריפין, כדי להגן על יהודי תל אביב - הופרדה העיר מיפו והוקמה בה עירייה עצמאית בשנת 1936 הונח בה היסוד לנמל תל אביב שימשה כבירת 'המדינה שבדרך' ואף שימשה כבירתה הזמנית של מדינת ישראל אחרי הקמתה בה נתכוננה הממשלה הראשונה ובה נתכנסה וישבה הכנסת הראשונה עם פלישת צבאות ערב לארץ, ב'מלחמת השחרור', הופצצה מהאוויר מספר פעמים בחג פסח תש"ח נכבשה שכונת מנשיה וימים מספר לאחר-מכן נכבשה יפו במהלך הקרבות נמלטו ממנה מרבית תושביה הערביים בשנת 1950 אוחדה יפו עם תל אביב תל אביב היא מרכז ארצי כלכלי, חברתי ופוליטי מרוכזים בה: מרבית מרכזי התנועות הפוליטיות, מרבית מערכות העיתונים, משרדי החברות הכלכליות הגדולות, ההנהלות הראשיות של הבנקים וחברות הביטוח, השגרירויות הזרות וההסתדרויות הארציות, אוניברסיטאות, מוזיאונים, תיאטרונים ועוד יום-יום נכנסים אליה למעלה ממיליון איש העובדים בתחומה אגד ערים תל אביב: כולל 40 יישובים, בהם מתגוררים כ-1,843,700 נפשות בטבעת הפנימית, 7 יישובים (בהם הערים, בני ברק, בת ים, גבעתים, חולון ורמת גן), בהם מתגוררים כ-608,200 נפשות (בגזרה המזרחית 316,900 נפשות ובגזרה הדרומית 291,300 נפשות) בטבעת התיכונה, 20 יישובים (בהם הערים אור יהודה, הרצליה, יהוד, פתח תקוה, קרית אונו, ראשון לציון, רמת השרון ורעננה), בהם מתגוררים 564,800 נפשות (בגזרה הצפונית 174,800 נפשות ובגזרה המזרחית 242,100 נפשות) בטבעת החיצונית, 12 יישובים (בהם היישובים, הוד השרון, כפר סבא, לד, נס ציונה, ראש העין, רחובות ורמלה), מתגוררים כ-317,500 נפשות (בגזרה הצפונית 91,400 נפשות ובגזרה הדרומית 118,600 נפשות) בתחומה, עתיקות (אפקה: שרידי מבנה, בריכה חצובה בכרכר, חרסים מהתקופה ההלניסטית; בית הביל״ויים: מעונם של ראשוני ביל"ו ברחוב עזה; ׳גבעת בית המטבחים׳: תל ובו שרידים מהתקופה הכלקוליתית, הברונזה [הקדומה והתיכונה], הברזל, הפרסית, וההלניסטית; גבעת המורה: מחצבה קדומה, בארות, מערה; אל הדר: טחנות מגלש, סכרים, חומות בשפת הנהר באדמות המקום התגלתה קבורה בכדים גדולים; הדר יוסף: בית-קברות מתקופת הברונזה התיכונה, שרידים מהתקופה הרומית; הקריה דרך פתח תקוה: מערת-קבורה מהתקופות הברונזה הקדומה והברונזה התיכונה, חווה מהתקופה ההלניסטית; ח׳רבת אל חדרה: שרידי יישוב וחרסים מהתקופות ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הערבית הקדומה והצלבנית, בית- קברות עתיק מוצע לזהות בה את גדרה של קיסרין שב'תלמוד', מקום בתחום קיסרין שפירותיו מקדימים להבשיל נזכרת גם בשמות גדור וגדווד [לפי סברה אחרת, מוצע לזהות את גדרה של קיסרין בתל גדור]; ח׳רבת אל עורה: אבני-גויל ושברי רצפת- פסיפס, שרידי גת, חרסים; כפר שלם: יישוב מהתקופה הרומית, שרידים מהתקופה

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא