|
|
עמוד:916
אורך העמק שבין הר גריזים לבין הר עיבל, מעסכר במזרח, ועד רפידיה במערב (תוך התפשטות הבנייה על מפני ההרים) בזמן 'המנדט' התפתחה העיר לעבר מערב וצפון אחרי 'מלחמת השחרור' הוקמו במבואותיה מחנות-פליטים גדולים ב'מלחמת ששת- הימים' נכבשה העיר בידי צה"ל, אחרי שהושמד במבואותיה המערביים גדוד שריון של 'הלגיון הערבי', ולאחר שבוערו קני צלפים שהתמקמו בבתי העיר מאז ראשית ימי 'המנדט' נודעה שכם כמוקד של הגורמים הפלשתינאים הקיצוניים ביותר האוניברסיטה המקומית נסגרה לא אחת על-ידי השלטונות הישראליים בעקבות פעילותם של מוריה ותלמידיה שכם, שהיא בירת נפה, משמשת כיום כמרכז למסחר, למלאכה ולתעשייה-קלה (בעיקר עיבוד תוצרת חקלאית, ואחד הבולטים שבהם הוא הסבון, המיוצר משמן זית ומיוצא לארצות ערב) במגרש תחנת-הרכבת הישנה מתקיים שוק גדול וססגוני, המשרת את כל חקלאי האזור שכם, מהערים החשובות בהר אפרים, חבל-ההר הצפוני-המרכזי של ארץ-ישראל, באלף ה-2 ובאלף ה-1 לפנה"ס קיומה נמשך כמעט ברציפות מתקופת הברונזה הקדומה ועד ימינו מה'תנ"ך' למדים שמקומו של האתר הקדום, נמצא סמוך לגבול נחלות השבטים אפרים ומנשה ובסביבת הר גריזים יוסף בן-מתתיהו מספר, שהעיר שכנה בין הר עיבל להר גריזים אוסביוס מספר, ששכנה בפרברי ניאפוליס על-יד באר יעקב, וכך גם הנוסע מבורדו (333 לסה"נ), וכך גם התיאור ב'מפת מידבא', שלפיה היה מקום העיר סמוך לקברו של יוסף, בין באר יעקב ובין עין סוכר (סוכר) (תיאור זה הולם את מקומו של מחנה-הפליטים בלטה [מדרום לשכם], בו נמצא קבר יוסף, את באר יעקב [מדרום-מזרח לקבר] ואת הכפר עסכר [למרגלות הר עיבל], המזוהה עם עין סוכר [סוכר] ) הירונימוס, כנגד זה, דוחה את המסורות האלו ומזהה את שכם עם ניאפוליס, היא נבלס [נבלס] בת- ימינו, שנוסדה על-ידי טיטוס פלויוס אספסינוס (72 לפנה"ס), במעבר הצר שבין הר עיבל להר גריזים; לדעתו נתחלפה עין סוכר (סיכורה) בשכם הצעת הזיהוי ניאפוליס- נבלס-שכם התקבלה גם בזמננו (רובינסון, למשל, דחה את הזיהויים של אוסביוס והנוסע מבורדו, וקיבל את זיהויו של הירונימוס ) בחפירות הארכיאולוגיות נתאשר לחלוטין זיהויה של שכם בתל שבתחום בלטה התל עומד בצד המזרחי של המעבר, שבין הר עיבל להר גריזים, כ- 25 ק"מ מדרום למרכז שכם (נבלס) מפניו הדרומיים מכוסים כיום בבתי בלטה, אבל השטח, שהיה בתוך חומותיה של העיר הקדומה, פנוי ממבנים המישור המשתרע מדרום וממזרח לתל, הוא עמק שכם, היה בסיס כלכלי איתן לעיר- ממלכה גדולה עוד באלף ה-2 לפנה"ס (נובעים בו 22 מעיינות סוקרי 'הקרן לחקירת ארץ-ישראל', שביקרו בשכם בשנות ה-60-70 של המאה ה-,19 מתארים את העמק: "נראה שמים זורמים בכל מקום, ורחש הזרם נשמע בעמק גם בשלהי הקיץ טחנות קמח קטנות פזורות לאורך כל העמק " ) שכם נזכרת לראשונה בתעודות מצריות (בהם: 'כתבי המארות', 'רשימת תחותמס ה-,'3 'לוחות תל אל-עמרנה' ו'פפירוס אנסטסי ה-'1) בגרסה שכמם, שכמ (שכמ) במסורות העבריות על כיבוש ארץ כנען אין זכר לכיבושה של שכם, שניתנה נחלה לבני
|
|