|
|
עמוד:857
יד-לבנים, בית יעקב קנר, בית נפתלי הרץ אימבר, גן העיר, המדרשה לחקר חבת ציון, יקב ראשון לציון, ככר המיסדים, מגדל המים, מוזיאון לתולדות ראשון לציון ראש פנה כפר, במחוז הצפון, בנפת צפת, באזור חצור כ-2 ק"מ ממזרח-דרום לצפת, מדרום לחצור הגלילית דרך ראשית 89 בקטע צמת צפת - צמת ראש פנה, בק"מ ה-60-61; או, דרך ראשית 90 בקטע צמת עמיעד - צמת מחנים, בק"מ ה- ,44026 בצמת ראש פנה, פנייה מערבה שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'תהלים': "אבן מאסו הבונים היתה לראש פנה" בערבית, ג'עונה (ג'עוני) מוצע לזהות בג'עונה (ג'עוני) את כפר טרשא, הנזכר בספר ה'זהר' וב'מדרש', ושנקרא אולי משום הטרשים שבסביבתו רבי אחא, אמורא ארצישראלי מפורסם בדור הרביעי, בא לכפר טרשא, ובני-המקום בקשו ממנו לבקש רחמים עליהם, כי במקום היתה אז מגיפה במקום, שרידי בית-כנסת קדום, עדות ליישוב יהודי שהיה כאן וששמו נותר עלום ראשיתה של ראש פנה (1878) עם התארגנות קבוצת תושבים מצפת, שביקשו לנטוש את עירם ולהיות איכרים (יזמתם באה בעקבות תנועת עבודת-האדמה, שנתחוללה בשנות ה-70 של המאה ה-19 בקרב יהודי ארץ-ישראל ) הקבוצה רכשה בכספה את מחצית אדמות הכפר הערבי ג'עונה (ג'עוני) וקיוותה להינתק מההזדקקות לכספי ה'חלקה' רבני צפת רדפום ואף החרימוהם בשל כך חוסר בקיאותם בעבודת-האדמה, בצורת קשה בשלוש העונות הראשונות, מגיפת הדבר שהכתה בעדריהם, גרמו להתפוררות היישוב בייאושם הרב פרסמו בעיתונות הארצית ('החבצלת' ו'המליץ') איגרות תחינה ואף שיגרו שליחים לאירופה גם הכסף שהצליחו לאסוף, לרבות תרומתו של סר לורנס אוליפנט, לא הספיק לחלצם מקשייהם ומכל הקבוצה נותרו במקום רק שני מתיישבים בשנת 1882 רכש דוד שו"ב [שוחט ובודק] חלק מאדמותיהם, עבור ה'אגודה ליישוב ארץ-ישראל על-ידי עבודת-האדמה', ברומניה (שני שלישים נרכשו על-ידו ואת השליש הנותר המשפחות שבאו מרוסיה ) את החלק האחר של אדמותיהם רכשו כמה משפחות שהגיעו באותה עת מרוסיה מתיישביו החדשים התגוררו בתחילה בכפר הערבי, מחמת סירוב הטורקים להתיר להם בניית בתים בשנת 1884 נטל הברון רוטשילד ('הנדיב הידוע') את המקום תחת חסותו (המושבה הראשונה שעברה לחסותו), והקים כאן מפעל לטוויית חוטי ואריגי משי (עבדו בו כ-100 פועלים, בהם דרוזים מהעיירה הלבנונית חצביא) מחמת סכסוכים קשים עם פקידות הברון וגם בשל משבר בשוק המשי העולמי, נסגר המפעל הסכסוכים עם פקידות הברון הגיעו לשיאם (1900), עם הפסקת תמיכת הברון והעברת המקום לחסות פיק"א שימש בסיס להברחת עולים מסוריה ובסיס להקמת יישובים באזור (ביריה, נאות מרדכי ועמיר) כאן ישבה פלוגת עבודה של בית"ר ואחד מחבריה, שלמה בן-יוסף, היה הראשון שנתלה בידי הבריטים אחרי קום המדינה מכרו האיכרים חלק מאדמותיהם למוסדות המיישבים ובמקום נקלטו משפחות נוספות
|
|