|
|
עמוד:797
אזורית 836) משמעות שמו ומקורו עלומים הר גלבוע, נקרא בפי הערבים על-שם כפר זה, ג'בל פקועה הגרעין הישן, במזרחו מסגד הכפר, בנוי על-גבי שרידים קדומים (עקבות של יישוב קדום, מבנה מגליתי, קברי-סלע, כתובת של מצבה יהודית, בורות חצובים בסלע, בתי- בד בנויים בחומרי בנייה עתיקים, חרסים מהתקופה הרומית) בתיו המאוחרים בנויים מסביבו פקיעין עירה, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור יחיעם כ-4 ק"מ ממזרח-דרום למעלות, כק"מ אחד ממזרח-דרום לפקיעין חדשה, למרגלות המפנה הדרומי-המערבי של הר פקיעין (נ"ט 688) דרך אזורית 468 בקטע צמת א-רמה - צמת חסן, בק"מ ה- 58 בקירוב פנייה מערבה נקראת בעקבות שמו של יישוב יהודי מימי בית שני, הנזכר בגרסאות שונות: בקא, פקע, בית בוקיא תקוע, בקעין ופקיעין שמו נשתמר בצלילי שמו הערבי, אל-בקיעה (אל-בקיעה) נראה כי לפקע קראו בלשון רבים פקיעין יוסף בן-מתתיהו מזכירו בשם Baxa (בקע), כגבול המערבי של גליל עליון נזכר בתעודה צלבנית (1220) בשם BOkehel (כנראה שיבוש של השם אל-בקיעה) מקובל לזהות בה את תקוע (תקועה) שב'תלמוד', מקום שנודע אז בסוג מיוחד של תרנגולים, שהצטיינו ברוח קרב חריפה וכן בזיתיו ובשמניו ("תקוע אלפא לשמן", "אוכלים בזיתים עד שיכלה אחרון בתקוע"), וכמקום בית-מדרשו של רבי שמעון בר- יוחאי (רשב"י), מפיו למד תורה רבי יהודה הנשיא לפי ה'תלמוד', נכלל בנחלת אשר (ש' קלין סבור שתקוע היא שם אחד למירון מתנגדים לסברה זו מהטעמים הבאים: מירון נמצאת בנחלת נפתלי ולא בנחלת אשר, קביעתה של המסורת היהודית וכן דמיון הצלילים בין השם הנוכחי אל-בקיעה [אל-בקיעה] לשם הקדום ) הגרעין הישן בנוי על-גבי יישוב קדום (יסודות, שברים ארכיטקטוניים, קברי-סלע, מערות, אבנים חצובות בשימוש משנה בבית-הכנסת, גתות) בתיה המאוחרים, מצפון- מערב ומדרום-מזרח לגרעין הישן, בין נחל פקיעין בדרום לבין דרך אזורית 468 בצפון היישוב היחיד בארץ-ישראל, שבו ישבו יהודים בכל הדורות, מלפני חורבן הבית הראשון ועד ימינו, מבלי שיצאו לגלות המשפחה היחידה ששרדה במקום עד עצם היום הזה היא משפחת זינתי (אם המשפחה מזל ובתה, מרגלית) לפי מסורת מקומית, קיים היישוב המוסלמי החל מהמאה ה-,11 היישוב הנוצרי, בעקבות 'מסעי-הצלב' (המאה ה-12-13), והיישוב הדרוזי, החל מסוף המאה ה-18 (הגירה מלבנון) רבי משה באסולה שביקר בפקיעין (1522) אינו מזכיר יישוב יהודי כל הנוסעים אחריו מזכירים את שם הכפר ואת יישובו היהודי לפי תעודות טורקיות היו בפקיעין באמצע המאה ה-,16 33-45 משפחות משלמי מס הן עסקו בין-היתר בגידול טואי-המשי היוני ['תולעי משי'] ראש קהילת צפת (1602), רבי משה בן יוסף טרני (המבי"ט), מספר בספרו 'שאלות ותשובות' ש"בכפר בוקיע אשר בגליל העליון
|
|