|
עמוד:774
עפולה עיר, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל (עפולה), באזור עמק יזרעאל כ-7 ק"מ מדרום לנצרת, ממערב למרחביה דרך ראשית 60 בקטע ג'נין - נצרת, בק"מ ה-210 או, דרך ראשית 65 בקטע צמת מגדו - צמת כפר תבור, בק"מ ה- 44 או, דרך ראשית 71 בקטע צמת עפולה - צמת בית שאן, בק"מ ה- 17 נקראת בעקבות דמיון צלילים לשם הכפר הערבי שהיה כאן, אל-עפולה מוצע2 לזהותו עם עפר ור (=עפל גדולה) או עפר שר (=עפל קטנה), הנזכרים ב'רשימת תחותמס ה-'3 משמעות השם אינה ברורה אולי מקורו במיקומו של העפל (מגדל), הנזכר בסיפור אלישע ב'מפת ג'יקוטין' (1799) של חיל-ההנדסה של נפוליון ה-,1 בה מובאים השמות בצרפתית ובערבית, מסומנת עפולה בצורה זלוט ובכתיב ערבי, אפולה במפת 'הקרן לחקירת ארץ-ישראל', מסומנת עפולה, וסמוך לה באר, ביר א-שלף, וסמוך אליה לצד מערב, ביצה רחבת-ידיים, ברכת אל-פ'ולה עם ייסודה נקראה, עפולה עיר יזרעאל בחותמות הדואר בזמן 'המנדט' נקראה לעתים בגרסה העברית ולעתים בגרסה הערבית לפי הסברה, הוקמה עפולה על מקומה של אפק שב'תנ"ך', עיר בצורה שמלכה נלחם יחד עם יתר מלכי הכנענים ביהושע בן-נון, ובה נלחמו הפלשתים עם שאול התלים וממצאי החרסים, מעידים על קיומו של יישוב פורח בתקופה הכלקוליתית ('תרבות ע'סולית'), ועל יישוב בתקופות הברונזה (התיכונה והמאוחרת) והברזל אז חדל היישוב להתקיים, והוא נתחדש בזמן בית שני ונמשך מהתקופה הביזנטית ועד ימינו עם פלישת צבאות נפוליון ה-1 לארץ (1799), התחולל קרב גדול בינם לבין הטורקים, באזורה של אל-עפולה, שהסתיים בניצחון הצרפתים (הקרב היחיד בו נחלו הצלחה, בפלישתם זו מצוין ב'מפת ג'קוטין' בשם 'קרב הר תבור 16 באפריל '1799) אחרי נסיגת הצרפתים חזר אזור אל-עפולה למצבו הרדום החוקר האמריקני א' רובינסון מזכירה (1838) ככפר נטוש במחצית המאה ה-19 התהווה במקום יישוב ערבי זעיר החוקר הצרפתי גרן (1860) מזכירו, ומציין "ושמתי לב להרבה ארונות מתים [גלוסקמאות] המשמשים קשתות" (אף הוא זיהה את המקום עם אפק שב'תנ"ך') חברי 'הקרן לחקירת ארץ-ישראל' ראו (1874) "כפר קטן בנוי חומר במישור, המקבל מימיו משתי בארות" המפנה הגדול חל בראשית המאה ה-,20 כשהטורקים הקימו בה (1905) תחנת-רכבת, בקו מסילת-הברזל חיפה - בית שאן - דמשק (ממנה היו הסתעפויות לג'נין, לשכם [נבלס] ולטולכרם) ב'מלחמת-העולם הראשונה' ניכר כבר ערכה הצבאי, בשל מיקומה על פרשת דרכים ומסילות-ברזל הטורקים והגרמנים הקימו בסביבתה מחנות-צבא גדולים ואף הכשירו מנחת למטוסים צבאיים עם התקדמות הצבא הבריטי צפונה, אחרי הבקעת החזית הטורקית-הגרמנית בדרום, נעו כוחותיו לאורך השרון, פנו לעמק עירון וממנו, אחרי קרב ליד מגדו, לעמק יזרעאל ולאל-עפולה אחרי שהופצצו מהאוויר מחנות-הצבא הטורקיים והגרמניים, התקדמו הפרשים האוסטרליים של הדיביזיה ה-,4 וכבשו את אל-עפולה בשחר יום 20 בספטמבר 1918 בתום המלחמה, החלה תנועת
|
|