ע

עמוד:758

בפי היוונים, פטולמאיס, על-שם מלכם תלמי ה-2 פילדלפוס עם כיבוש הארץ בידי הערבים המוסלמים, מידי ביזנטיה (ביזנטיון), הם שיבשו שמה וקראו לה עכא לפי מסורתם, על-שם קדוש שנקבר בה והיה מייסדה (נוסע מוסלמי-פרסי ביקר בעכו בשנת :7401 " הלכתי לבקר את הקבר של עכא, מייסד העיר, אדם חסיד וגדול" ) בתקופה הצלבנית השתבש שמה והיא נקראה בכמה גרסאות: אכו, אכון, אכר, אכרי ואכרון יש הגורסים, על יסוד שני כתבי-יד של 'תרגום השבעים', כי עמה שב'תנ"ך', היא עכו אולם עכו בוודאי לא נכללה בשטח נחלת אשר, וקו הגבול עבר ממזרח לה (מוצע לזהותה בח'רבת עמה, ממזרח לעכו) רצועת החוף שבין טריפולי שבלבנון ובין עכו, שבה היו ערי הכנענים והפיניקיים (הצורים והצידונים), נקראה פיניקיה (הירודוטוס קובע את הגבול הצפוני של פיניקיה במפרץ אלכסנדריתה, מצפון לטריפולי הרומאים כללו בפיניקיה את כל שפלת החוף של ארץ-ישראל עד גבול מצרים), וב'תנ"ך' ארץ הגבלי (על-שם העיר גבל, שלפי המסורת היא העיר העתיקה ביותר שנוסדה על-ידי המהגרים הכנעניים כ-3000 שנה לפנה"ס) עכו נזכרת לראשונה בקבוצה המאוחרת של 'כתבי המארות' המצריים, שרוב החוקרים מיחסים אותה לסוף המאה ה-19 לפנה"ס מ'לוחות תל אל-עמרנה' ומ'לוחות תל אוגרית' (רס שמרה) עולה, שבמאות ה-14-13 לפנה"ס היתה עכו עיר-מלוכה כנענית וכרך-ים משגשג אתרה הוא תל עכו מסתבר שכבר בתקופה הפרסית התפשט היישוב מערבה, במישור המשתרע מרגלי תל עכו ועד לחצי-האי שהוא הקצה הצפוני של מפרץ חיפה, מקום שהיה הנמל של העיר, עד שנהיה, כנראה בתקופה הפרסית, למרכז המסחרי של העיר ידיעות מעטות נשתמרו על עכו במקורות מתקופת הברזל הראשונה שמה נזכר פעמים רבות יותר בתעודות אשוריות, המעידות עליה שהיתה אחת הערים הפיניקיות החשובות במאות ה-7 וה-8 לפנה"ס, והיתה פעילה בחיים המדיניים והכלכליים, ואף היתה אחד ממרכזי המרד נגד אשור בימי אשורבניפל פריחתה הגדולה של עכו התרחשה בזמן שנכנעה ללא התנגדות לאלכסנדר מוקדון (אלכסנדר 'הגדול') (333 לפנה"ס) מוקדון הקים בעיר מטבעה, ומאז טבעו בעכו מטבעות במשך יותר מ-600 שנה, כמעט ללא הפסק על המטבעות של תלמי ה-1 סוטר (החל משנת 297-8 לפנה"ס) מצויה בפעם הראשונה המונוגרמה של שם העיר דאז (פטולמאיס) בשנת 198 לפנה"ס סופחה עכו-פטולמאיס לממלכה הסלבקית, לאחר ניצחון אנטיוכוס ה-3 'הגדול' על בית תלמי על-יד פניאס העיר נשארה תחת שלטון הסלבקים עד למסע פומפיוס גניוס מגנוס בסוריה ובארץ-ישראל (63-4 לפנה"ס) בזמן 'המרד הגדול' היתה עכו-פטולמאיס עוינת ליהודי הגליל, ובשנת 163-4 חש שמעון החשמונאי לעזרת אחיו בגליל הוא הכה את אויביו ורדפם עד "לרגלי שעריה של פטולמאיס" יונתן החשמונאי הוזמן אל עכו-פטולמאיס על-ידי טריפון הסלבקי, והלה לקחו בשבי והרג את מלוויו (143 לפנה"ס) בשנת 104 צר אלכסנדר ינאי (יונתן) על עכו-פטולמאיס ונסוג משם בעקבות עזרתו של תלמי ה-9 והשתלט על העיר לפרק- זמן יוליוס קיסר (גיוס יוליוס) ביקר בעכו-פטולמאיס (47 לפנה"ס) ומאז ועד זמנו של אלכסנדר סיבריוס (סורוס) (229-230 לפנה"ס) מנתה העיר לפי מניינו של קיסר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא