|
|
עמוד:752
עין א סהלה כפר, במחוז חיפה, בנפת חדרה, באזור הר אלכסנדר כ-4 ק"מ ממערב-דרום לאם אל- פחם, כק"מ אחד ממזרח לערערה דרך ראשית 65 בקטע צמת (מחלף) עירון - צמת מגדו, בק"מ ה-21 בקירוב פנייה דרומה לדרך מקומית 6524 משמעות שמו, עין המישור מקורו במיקומו הטופוגרפי נחלק לשניים: עין א-סהלה אל-פוקא [=העליונה] ועין א-סהלה א-תחתא [התחתונה] מייסדיו, ערבים מהכפר יעבד, שהתיישבו כאן בסוף המאה ה- 18 עין סיניא כפר, ב'אוטונומיה' (נפת רמאלה) כ-6 ק"מ מצפון-מזרח לרמאלה, כק"מ אחד לדורא אל-קרע, כק"מ אחד מצפון-מזרח לג'פנא, בקצה הצפוני-המזרחי של בקעת גופנא דרך ראשית 60 בקטע צמת בית אל - צמת תפוח, בק"מ ה-,109 בצידה המערבי של הדרך משמעות שמו ומקורו עלומים מוצע לזהותו עם ישנה שב'תנ"ך', עיר בהר אפרים בסוף ימי בית שני היתה ישנה כפר גדול, לידו התרחש קרב קשה בין חיל הורדוס אנטיפס לבין חיל אנטיגונוס (אלבריט מציע לזהות את ישנה בח'רבת אל-ברג' בנימין מזר סבור, ששער הישנה היה בחומתה הצפונית של ירושלים ונקרא על-שם העיר ישנה ) הגרעין הישן, במרכזו מקם שיח' חסין, בנוי על-גבי שרידים קדומים (קבר-סלע יהודי ובו גלוסקמה עם כתובת ['חנניה בר אלעזר בר '] מדרום לו, מערות [שימשו מחסני- נשק של 'הלגיון הערבי'], בתי הבד) בתיו המאוחרים בנויים לצד דרום-מערב מראה הכפר שונה מהמראה האופייני לכפרי הערבים בשומרון: סמטאותיו מרוצפות אבנים, יש בו בתים עם גגות רעפים אדומים והוא עטור בבסתנים (מראה אופייני בכפרי נוצרים, אף שכאן מצויה רק משפחה נוצרית אחת) בשנים 1908-1911 התיישבה בו משפחת יעקב שרתוק, מראשוני הביל"ויים אבי המשפחה חכר, לשנים אחדות, את אחוזת האפנדי הירושלמי אסמעיל ביי, שכללה טחנת מגלש (טחנת-מים) ובית הבד המשפחה עסקה בחקלאות ואחוזתם שימשה מקום-עלייה ליהודים מירושלים כאן גדל בנעוריו משה שרת בתום שלוש שנים נאלצה המשפחה לעזוב את הכפר בחוסר כל, לאחר שתושביו התאנו לה עין א סלטן מחנה פליטים, ב'אוטונומיה' (חבל יריחו) מצפון ליריחו, מדרום לנעימה, ממזרח לדיוך דרך ראשית 90 בקטע צמת תל יריחו צמת אלמוג, בק"מ ה--301 300 נקרא בעקבות שם המעיין הסמוך לו, עין א-סלטן (עין אלישע) עין עירון מושב, במחוז חיפה, בנפת ובאזור חדרה כק"מ אחד ממזרח לפרדס חנה, ממזרח לכפר פינס דרך ראשית 65 בקטע צמת גרנות - צמת (מחלף) עירון, בק"מ ה-13 בקירוב פנייה צפונה
|
|