ע

עמוד:748

[ארקוסוליה] רובם חפורים [הטור התחתון נהרס עקב הרחבת הכביש], חרסים מהתקפה הרומית (כלי-חרס וזכוכית הרודיניים)  עין חצבה מושב שתופי, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור ערבה צפונית כ-5 ק"מ ממערב לעדן, כ-4 ק"מ מצפון-מערב לחצבה דרך ראשית 90 בקטע עין יהב - צמת הערבה, בק"מ ה-158 בקירוב פנייה מזרחה נקרא בעקבות קרבתו לעין חצבה שם המעיין בעקבות דמיון צלילים לשמו הערבי, עין חצב [חסב] שפירושו מעיין פורה נועד לציין את פוריותו לעומת סביבתו הצחיחה) נזכר בכתובת יוונית גדולה (צו-מסים), חקוקה על לוח-שיש (שנמצא בבאר שבע), בשם - EisecOn ובndgig בשם - Eisica ראשיתו, חווה חקלאית פרטית מייסדיו, חבורת צעירים 'משוגעים' שהאמינו, בניגוד לדעות ה'מומחים' ולמורת רוחם של 'המוסדות המיישבים', שיוכלו לגדל ירקות באדמת הערבה השוממה רק לאחר שחזונם הפך למציאות פורחת ומשגשגת הוכרה התיישבותם רשמית  עין חרוד קבוץ, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל (עפולה), באזור עמק חרוד כ-10 ק"מ ממזרח-דרום לעפולה, כק"מ ממזרח לגבע, ממערב לתל יוסף ל'איחוד': דרך אזורית 717 בקטע צמת יששכר - צמת כוכב הירדן, בק"מ ה-1 בקירוב פנייה מזרחה ל'מאוחד': דרך ראשית 71 בקטע צמת השטה - צמת נבות, בק"מ ה- 308 בקירוב פנייה צפונה, לדרך מקומית 7107 נקרא בעקבות שמו של מעין חרוד העתיק הוקם על אדמת קק"ל ובסיוע 'קרן היסוד' בראשיתו (1921-1930), שכן ליד מעין חרוד מייסדיו, קבוצה בת 35 חברים, חברי פלוגה ב'גדוד העבודה' במגדל אליהם הצטרפו אנשי ה'עליה שניה' וה'עליה שלישית' ('חבורת העמק') בחלוף הזמן הצטרפה אליו (1934) חברת-הנוער הראשונה בקיבוצי הארץ, בני-נוער מגרמניה (ראשיתו של מפעל 'עלית הנער', פרי יזמתה של הנריטה סאלד ) בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית (1952), עזבה קבוצת חברים והקימה יישוב חדש ('איחוד'), מצפון לנקודת האם (כיום יש לשני היישובים מוסדות תרבות משותפים ) בין 'איחוד' לבין 'מאוחד', בית שטורמן, מוזיאון לנושאי טבע ומכון לידיעת העמק מחולק לאולמות תצוגה: אולם הארכיאולוגיה (בין המוצגים, רצפת-פסיפס, בית-בד, גלוסקמאות, אבני-מיל רומאיות), אולם ההתיישבות (משלים בפריטים אחרים את אולם הארכיאולוגיה כן מוצג בו אוסף של כלי-נשק, אותות הצטיינות ועוד), אולם החקלאות (מופע אור-קולי על התפתחות החקלאות בארץ), אולם הטבע (עולם החי והצומח באזור) כן מוצג בו אוסף של כלי-עבודה בענפי המלאכה השונים, ששימשו ומשמשים את תושבי העמק מדי פעם מתקיימות בו תערוכות שונות בקומתו העליונה, תצפית על סביבתו; בחצר, משכן לאמנות, מוזיאון לאמנות יהודית וארצישראלית הראשון (1938)

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא