|
|
עמוד:739
שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'ישעיהו': "והיית עטרת תפארת ביד ה' וצנוף [וצניף] מלוכה בכף-אלהיך" מייסדיו, משפחות דתיות מפתח תקוה וסביבתה אל עיזריה כפר, ב'אוטונומיה' (נפת בית לחם) ממזרח לירושלים, מצפון לאבו דיס במפנה הדרומי-המזרחי של הר הזיתים, בספר המדבר של הרי יהודה דרך אזורית 417 בקטע הר הצופים - צמת אדמים מקור שמו בשיבוש השם אלעזר, הוא לזרוס הקדוש, אחי מרים ותושב המקום, שלפי המסורת הנוצרית החיה ישו מהמתים בימי הבינים נקרא המקום לזריום מוצע לזהותו עם ביתניה, הנזכרת רבות ב'הברית החדשה' (בסורית ובארמית, בית עניה הנוסע מבורדו גורס בית חניה ) את ביתניה מוצע לזהות עם בית היני (בית אוני) שב'תלמוד', או עם ענניה (עניה) שב'תנ"ך', עיר שבה התיישבו 'עולי-בבל' מבני בנימין בנייה על-גבי שרידים קדומים (שרידים מהתקופות הפרסית, ההלניסטית והרומית הקדומה, מבנים רבים מימי הבינים, מערות-קבורה ובהם מערות-קבורה יהודיות מימי בית שני, בית-בד, מאות בורות-מים [חצובים בתשתית סלע הקרטון, האופייניים לאזור זה של הרי יהודה] בשימוש, אתרים הקשורים בפעולתו של ישו (שרידי מבנה [בית שמעון המצרע], שרידי מגדל מהתקופה הצלבנית [מצודת אלעזר]) בצד הכנסייה היונית-אורתודוקסית, בית שמעון המצרע, שרידי מבנה (מנזר?), שנבנה בתקופה הצלבנית על-ידי המלכה מליסנדה, והתגוררו בו נזירות מ'מסדר בנדיקטינים' נהרס (1187) על-ידי הערבים לפי המסורת הנוצרית, ביתו של שמעון המצרע, בביתו התאכסן ישו; במרכזו, כנסית לזרוס )אלעזר* הקדוש, כנסייה קתולית, על-שם לזרוס (אלעזר) הקדוש נבנתה (1954), לפי תכנונו של האדריכל האיטלקי ברלוצי, על יסודות של כנסיות קדומות בעת בנייתה נבדקו שרידי הכנסיות הקדומות, ובין-היתר נחשפו קטעי רצפות-פסיפס במצב השתמרות טוב בחצר הכנסייה, פסלו של האפיפיור פאולוס ה-,6 לציון ביקורו כאן ( 411964) עילבון עירה, במחוז הצפון, בנפת כנרת, באזור גליל תחתון מזרחי כ-11 ק"מ מדרום-מזרח לכרמיאל, כ-4 ק"מ מדרום למע'ר, למרגלות המפנה המערבי של הר הקוץ (נ"ג 292) דרך אזורית 806 בקטע צמת עילבון - צמת חלפתא, בק"מ ה-3 בקירוב פנייה מזרחה מוצע לזהותו עם עיילבו(ן), מקומו של אחד מ'כ"ד משמרות הכהנים', בית הקוץ נזכר ב'קינת אלעזר הקליר' בימי הבינים הזכירו נוסעים יהודיים את המקום והראו בו את קבר התנא מתיא בן חרש (מקומו אינו ידוע בימינו) תנא זה ידוע באמרתו: "הוי מקדים בשלום כל אדם, והוי זנב לאריות ואל תהי ראש לשועלים" לפי הסברה נגזר השם עיילבו(ן) מהשם עין לבון, ובשל הניב הגלילי, המבליע אותיות, הפך לעיילבו(ן) הגרעין הישן, בצפונו, בנוי על-גבי שרידים קדומים (גלוסקמה חצובה, מערות-קבורה, שרידים עתיקים) לפי מסורת מקומית, נושב במאה ה-19 בידי ערבים נוצרים מדיר חנא
|
|