|
עמוד:735
לדעת אחרים הוקמה הכנסייה הראשונה במקום בו נמצא כיום מסגד אל-ג'מע אל-כביר ואילו כאן עמדה כנסית סרגיוס הקדוש או כנסית סטפנוס הקדוש, המוזכרים במקורות מהתקופה הביזנטית פורפריוס קרא לכנסייתו אוידוקסינה, על-שם המלכה אוידוקיה (אבדוקיה), שעזרה לו בהקמתה מת (450 לסה"נ) ונקבר בכנסייה, בפינה הצפונית- המזרחית המבנה הנוכחי חודש (1856), כפי שמעידה כתובת בערבית וביוונית, בשער הכנסייה לידה, בית-קברות של בני העדה היונית-אורתודוקסית, בו מובאים לקבורה גם ערבים מיפו, שרבים מבני-עדתם נמלטו לכאן ב'מלחמת השחרור'; ברחוב אבו אל- עזם, א סראיה אל קדימה, מבנה מפואר מהתקופה הממלוכית, בראש גבעה (נ"ג 46), השנייה בגובהה בעיר העתיקה כיום, בית-ספר תיכון לבנות (א-זהרה) הוקם, ככל הנראה בסוף המאה ה-13 או במאה ה-14 (אין כל כתובת, כמקובל, המעידה על זמן בנייתו) שימש כמרכז השלטון בתקופות הממלוכית והעות'מנית (מתוך 600 השנים בהן שימש כמרכז שלטון, 300 שנים לפחות היתה עזה העיר הגדולה ביותר בארץ- ישראל ) שער החצר, הפונה לצד דרום (רחוב אל-וחדה), מעוטר בקישוטים חזיתו (כיום בחצר בית-הספר) מפוארת במיוחד, ויש בה נטיפי-אבן, זוג אריות ושני גומחות שנועדו לכתובות מתחת למבנה, מרתף גדול, ששימש, בין היתר, כבית-כלא מסופר כי במבנה זה, בקומתו השנייה, התגורר נפוליון ה-,1 לאחר שכבש את עזה ( 2421799); בדרום-מזרח, עלי אל מנטר, גבעה ברכס הכרכר שממערב לעזה משמעות השם אל- מנטר, הצופה, משום היותה צופה על סביבתה השם עלי נתווסף במאה ה-19 ומקורו עלום מוצע לזהות כאן את ההר שאליו העלה שמשון את שער עזה מיקומה האסטרטגי (הנקודה הגבוהה ביותר בסביבתה ונבטת למרחקים), הקנה לה תפקיד חשוב בתולדות עזה ב'מלחמת-העולם הראשונה', היוותה הגבעה וסביבתה, אתר- קרבות בין הטורקים לבין הבריטים אחרי 'מלחמת השחרור' הקימו עליה המצרים מוצב צבאי נכבשה בידי הצנחנים ב'מלחמת ששת-הימים' בפסגתה, קברים קדומים (בשנת 1957 מצא משה דין, באחת מתעלות-הקשר הצבאיות, קבר מתקופת הברונזה המאחרת ובו כלי-מנחה למת ) בעבר אתר-קבורה יהודי ואתר-קבורה מוסלמי (מדרום לבריכת המים, אתר-קבורה מוסלמי חדש בולטים בו מצבות-קבר מקושטות של מחבלים) בשנת 1973 פונה אתר-הקבורה ונבנתה במקומו בריכת מים גדולה הקהילה היהודית בעזה קברה כאן את מתיה, החל מימי הבינים ועד לשנת 1799 במשך הזמן נעלמו לגמרי מצבות-הקבורה לפי אחת המסורות, נקברו כאן בני משפחתו של הרב, המשורר וה'מקבל' הידוע, רבי ישראל בן משה נג'ארה בפסגת הגבעה, מקם של קדוש (ולי) במסורת המוסלמית, המיוחס לשיח' מון, בן משפחת חסיני הירושלמית (מוחזק היום בידי המשפחה) במאה ה-19 היה מוקד לעלייה-לרגל ואחת לשנה חגגו לידו במשך שבוע ימים מפסגתה, מבט היקפי על עזה וסביבתה עזוז מקום, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור הר הנגב הצפוני כ-11 ק"מ מדרום לנצנה (קהלת חנוך) דרך אזורית 211 (בעתיד דרך ראשית 80) בקטע צמת מבצע חורב - צמת טללים, בק"מ ה- 1105 בקירוב פנייה דרומה
|
|