|
עמוד:715
א סועד)ב* שבט בדואי, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי מדרום-מערב לשפרעם, ממערב לעדי, במפנה הצפוני של הר חרבי (נ"ט 208) דרך ראשית 79 בקטע צמת סומך - צמת יפתחאל, בק"מ ה- 108 בקירוב פנייה דרומה ומשם פנייה מערבה נקרא על-שם השבט השוכן בו, ערב א-סועד מקום-מושב בני השבט ערב א-סועד סופה קבוץ, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור בשור כ-9 ק"מ ממזרח-דרום לרפיח, כ-5 ממזרח לכרם שלום, ממערב לניר יצחק דרך אזורית 232 בקטע צמת אבשלום - צמת גבולות, בק"מ ה- 127 בקירוב פנייה צפונה לדרך מקומית 2232 שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'נחום': " בסופה ובשערה דרכו וענן אבק רגליו", לציון סופות החול המתחוללות באזור ראשיתו בחבל ימית בסיני עבר לכאן (1980), בעקבות הסכמי קמפ-דיוויד (1978) מצפון-מערב, אתר זכרון לקיבוץ נירים סח׳נין ]סכנין[ עיר, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי כ-4 ק"מ מדרום לכרמיאל, בדרום בקעת סכנין, למרגלות המפנה הצפוני של הרי יטבת דרך אזורית 805 בקטע צמת יובלים - צמת חנא, בק"מ ה--13 12 בשמה נשתמר שמה של סכנין שב'תלמוד' (גרסאות אחרות: סכני, סיכני, סיכנייא, סיכנין, סכנין, כפר סכני, כפר סכנייא, וב'תלמוד ירושלמי' נזכרת כנישתא דסוכנייא) לפי הסברה, מקור שמה במלה 'סוך', סיכה (מריחה) בשמן זית, או במלה הפרסית 'סגן', כלומר פקיד שישב בה והיה ממונה עליה מטעם השלטון הפרסי ייתכן שסכנין זהה עם סכן המופיעה ב'רשימת רעמסס (ה-2) 'הגדול',' או, עם סוגני שב'תלמוד', אותה ביצר יוסף בן-מתתיהו בזמן 'המרד הגדול' (במקום אחר אצל בן-מתתיהו מופיע במקומה השם סיגוף ב'משנה' וב'תלמוד' נקרא הכפר בשם סגנא או כפר סגנא ) בזמן 'המרד הגדול' נודעו תושבי סכנין בקנאותם ובאמונתם ביוסף בן-מתתיהו מסיבה זו הוא נסוג מערב (ערבה של ימינו), שתושביה נודעו בתמיכתם ביוחנן מגוש חלב אחרי כישלון המרד היתה סכנין לאחד המרכזים הרוחניים של הישוב היהודי בארץ-ישראל ישבו בה תנאים, אמוראים וכהנים במאה ה-3 נזכר בית-כנסת בסכנין, שבו היו קוראים את התורה לפי נוסח מיוחד בקעת סכנין (סהל ערבה) נזכרת בשם בקעת סכני, כאחת הבקעות הפוריות בארץ-ישראל חז"ל סברו שהבקעה היתה בנחלת אשר: "וינקהו דבש מסלע ושמן מחלמיש צור כגון סכני וחברותיה" סברתם נשענה על הפסוק בספר 'דברים': "ולאשר אמר ברוך מבנים אשר יהי רצוי אחיו וטבל בשמן רגלו" סכנין וסביבתה מבורכת גם היום בעצי זית קדומים (מכונים בפי הערבים, 'רומיים' [כלומר, ביזנטיים]) ובעצי תאנה [פיקוס התאנה] משובחים: "פעם הלך רבי אלעזר [בן הורקנוס] לסכנין ומצא עז רבוצה תחת תאנה וחלב שותת ממנה ודבש יוצא מן התאנה ומתערבין
|
|