|
|
עמוד:695
נבנה על גדתו הצפונית של ודי א-נעימה (אולי מתוך נוהגם של הקדמונים לבנות בתי- כנסת מול נופי-מים) למבנה, שציר האורך שלו צפון-דרום, שלושה פתחים בקיר הצפוני (כמקובל בבתי-כנסת בתקופה הביזנטית) ממערב ומצפון לאולם-התפילה היתה חצר גדולה, ולקירותיה צמוד חדר קטן (מחסן?) בקיר המערבי יש פתח אל אולם קטן, מרוצף פסיפס עם דגמים גיאומטריים, ששימושו לא נתברר (מזכיר קפלה, שנבנתה לעתים בצמוד לאולמות של כנסיות) רצפת-הפסיפס, מהיפות והעשירות בפסיפסי בתי-הכנסת בארץ-ישראל (עיטוריה דומים לאלה של בית-הכנסת בבית אלפא) מתוארים בה מנורות שבעת קנים, 'גלגל המזלות', ארון-הקדש, תיאורים מה'תנ"ך' (דניאל בגוב האריות), בעלי-חיים, דגמים גיאומטריים ועוד משולבים בה תשע כתובות-הקדשה ארמיות (בנוסף לכתובות הקצרות בתוך 'גלגל המזלות'), המספר הרב ביותר של כתובות עבריות שנתגלו בבית-כנסת כלשהו בארץ במרביתן ברכות לאנשים פרטיים, גברים ונשים, שתרמו להקמת בית-הכנסת (בצד שמות שכיחים אצל היהודים בתקופה הביזנטית, בולטים כמה שמות מ'תנ"ך', ששימושם כבר לא היה נפוץ בתקופה זו) בולט חלקן של הנשים התורמות, דבר המעיד על מקומן בחיי הקהילה נזכרים בהם גם בעלי מוצא ותפקיד בקהילה ('כהן', 'רבי', 'פרנס') מאחת הכתובות מתברר שאנשים היו תורמים לבתי-כנסת גם חפצים, רכוש או תוצרת (שמן או זיתים) ולא רק כסף הדמויות ברצפת-הפסיפס ('גלגל המזלות') הושחתו בידי קנאים, שדרשו להקפיד בשמירת הציווי - "לא-תעשה לך פסל וכל-תמונה " עם זאת הם נזהרו שלא לגעת באותיות העבריות הדבר מעיד שבעת ההיא לא שרר עוד חופש הביטוי וגבר זרם ההתנגדות לכל צלם וצורה (איקונוקלזם) נעלה כפר, במחוז יהודה ושומרון, בנפת רמאלה כ-8 ק"מ מצפון-מזרח למכבים-רעות, כ- 15 ק"מ ממזרח לניל"י דרך אזורית 455 בקטע צמת רס כרכר - רמאלה, פנייה צפונה לדרך עוקפת ח'רבתא (רס כרכר - נעלה) שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'במדבר': " ויאמר עלה נעלה וירשנו אתה כי-יכול נוכל לה", וכן בעקבות דמיון צלילים לשמו של הכפר השכן, נעלין (משמעות שמו ומקורו עלומים) הוקם על-ידי עמותה, מייסודו של ועד עובדי 'תעשיה אוירית לישראל' נעלין כפר, ב'אוטונומיה' (נפת רמאלה) כ-4 ק"מ מצפון למכבים-רעות, ממערב לדיר קדיס, כ-2 ק"מ מדרום-מערב לניל"י דרך אזורית 455 בקטע צמת בית חורון - רמאלה, פנייה צפונה, בח'רבתא, לדרך מקומית 4460 (משני צידי הדרך) משמעות שמו ומקורו עלומים מוצע לזהותו עם נחלי געש שב'תנ"ך', נחל (או נחלים) בהר אפרים, באפיקם ישבו איכרים, או בעלי אחוזות (כן מוצע לזהות את נחלי געש עם ודי זרקא, מיובלי נחל שלה, מצפון-מערב לכפר דיר נזם, וכן עם ח'רבת נעלן, ממערב-דרום לכפר אבו שח'דם )
|
|