|
|
עמוד:692
האמונה על-ידי ניסיון לדו-שיח עם היהודים במקום הניסיון להעבירם על דתם" בכנס היסוד (1960), בו השתתפו נוצרים מהולנד, מגרמניה, משויץ) ומארצות-הברית, הוחלט על הקמת ארבע אגודות ארציות, שנטלו על עצמן את ייסוד הכפר (חברה בע"מ) הרעיון הובא לאישורו של ראש הממשלה לוי אשכול, והוא אישרו למרות התנגדות חבריו הדתיים לקואליציה, שחששו מפעילות מיסיונרית מייסדיו הצהירו כי הם דוחים באופן עקרוני פעילות מיסיונרית בשנת 1964 נרכשו 1140 דונמים מידי בעליהם (דרוזי תושב הגליל) ובשנת 1964 הוחל בעיבודן החקלאי (פרחים, פרי וכתנה) ראשוני מתיישביו התגוררו באוטובוס (שמור לזיכרון), עד להקמת מבני הקבע אוכלוסייתו מורכבת מתושבי קבע (משפחות), השוהים במקום מספר שנים, ומיחידים השוהים במקום שנה אחת ומשלבים עבודה ולימוד (באים מהולנד ומגרמניה [מרביתם], משויץ, מבריטניה ומארצות-הברית [מיעוטם]) הם מבקשים לשתף עצמם בתקומת עם ישראל ולטפח את ההבנה והידידות בין נוצרים לבין יהודים הם רואים בכך התגשמות הנבואה האלוהית יום המנוחה בכפר הוא השבת ילדיו לומדים בבתי-הספר האזוריים נס ציונה עיר, במחוז המרכז, בנפת רחובות, באזור ראשון לציון מדרום לראשון לציון, מצפון לרחובות, ממערב לבאר יעקב דרך אזורית 412 בקטע רחובות - ראשון לציון, בק"מ ה--7 5 שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב בספר 'ירמיהו': "שאו-נס ציונה העיזו אל- תעמדו כי רעה אנכי מביא מצפון ושבר גדול" ראשיתה, בעסקה אקראית שהתרחשה ברוסיה: גרמני בשם ריסלר (לימים היה בין יוזמי הקמת המושבות הגרמניות של 'מסדר הטמפלרים' בארץ), רכש (1878) אדמות בודי אל-חנין [חנין] (=נחל הפרחים), נטע פרדס וחי שם בבדידות בהיותו בביקור ברוסיה (1882) פגש שם את ראובן לרר, מ'חובבי ציון' ובעל משק חקלאי השניים הסכימו על עסקת חליפין: הגרמני קיבל לידיו את משקו של לרר ברוסיה וזה קיבל לידיו את פרדס הגרמני בארץ ראובן לרר ובני משפחתו (אשתו ושבעת ילדיהם) עלו לארץ (1884), התיישבו בפרדס וקראו למקום נחלת ראובן (הערבים וגם היהודים המשיכו להשתמש בשם הערבי, ודי אל-חנין) עם בואו פתח במאמצים לצרף אליו מתיישבים נוספים, לפחות כדי מניין לתפילה אט-אט התלקטו במקום מספר פועלים, שעבדו בפרדסו של לרר (" החיים חיי מנוחה, שמחים בחלקם המעט אשר נפל להם לנחלה על אדמת ישראל" ) בחלוף זמן-מה נבנו כמה בתים למגורי הפועלים והשיכון החדש נקרא בפיהם, תל אביב בשנת 1891 נרכשו קרקעות נוספות בידי מיכאל הלפרין, חולם ולוחם ומן הדמויות הידועות בתולדות ההתיישבות החדשה בארץ-ישראל הוא הסב את שמה לנס ציונה הלפרין הניף כאן (על גבעת האהבה) לראשונה את הדגל הכחול-לבן, שבע שנים לפני שדגל זה התקבל כנס הציונות ב'קונגרס הציוני' ה- 1 בשנת 1900 היתה נס ציונה למושבה ששמה הולך לפניה: "הכפר עושה רושם נעים של נוה שאננים, הכל טבוע
|
|