|
|
עמוד:660
הוקמה על טהרת היוזמה הפרטית והציעה פתרונות לקליטת העולים מאנשי ה'מעמד בינוני', שלא נמצאה להם אז מסגרת התיישבות הולמת כל עבודות ההכנה והכשרה נעשו בידי פועלים יהודים (נהריה תוכננה ל-250 משקים חקלאיים ועוד 50 משקי-עזר משני עברי נחל געתון, שנועדו לבעלי-מלאכה, לבעלי מקצועות חופשיים, למורים ולעובדי החברה ואגודת המתיישבים ) ב-10 בפברואר 1935 התיישבו במקום שתי המשפחות הראשונות: רות ויעקב פאוקר וחנה ולטר דין (דויטש) רוב המתיישבים לא המתינו לבנית ביתם, אלא מצאו דיור ארעי ב'ליפט', הוא הארגז הגדול שבו הגיעו מטלטליהם ארצה, ושהפך לחדר-מגורים אחרים גרו בלולים שסופקו להם על-ידי החברה, ויש שהקימו אוהלים כמה משפחות העדיפו להתגורר בצריפי-עץ, משום שהקמתם היתה מהירה וזולה בשנת 1946 עמדו המבנים הראשונים (בתצלומים שצולמו באותם הימים מראש מגדל המים, ניכר כבר יישוב של ממש, הכולל מבני מגורים, לולים ומחסנים, כבישים וגשרים והעיקר - שדות ירוקים ) עם עלייתם על הקרקע הקימו ארגון משלהם שנקרא: 'נהריה אגודה שתופית חקלאית של בעלי משק זעיר בע"מ', שנטלה על עצמה גם את סמכויות הרשות מוניציפאלית אף שהתפתחותה היתה מהירה, היה מצבם הכלכלי של מתיישביה קשה, כי התקשו בשווק תוצרתם החקלאית (על-אף איכותה) מול התוצרת החקלאית, שהגיעה ללא כל הגבלות מהארצות הערביות השכנות משהגיעו למסקנה שהם אינם יכולים להתפרנס רק מחקלאות פיתחו את ענף הקיט תחילה בהשכרת חדרים ('צימרים') ואחר-כך בהקמת בתי-מלון, מסעדות ובתי-קפה ובחוף-רחצה מוסדר הנימוס ה'ייקי' בקבלת האורחים והאוכל המשובח, פרי תוצרתם החקלאית הטרייה, שכלל מעדנים שלא נודעו אז בארץ, כמו: תות-שדה עם קצפת, עשתה את נהריה למקום מבוקש הוקמו בה גם בתי-מלאכה ובתי-מסחר רבים וכמה מפעלי תעשייה קטנים, ובהם מפעל לייצור גבינות ('שטראוס'), נקניקים ('זוגלובק'), שימורים וריבות ועוד (ב- 71036 ישבו בה, לפי נתוני הועדה המלכותית לבדיקת גורמי המהומות בארץ, 89 משפחות ו-180 בודדים, 432 נפש בסה"כ בשנת 1944 היו בה, לפי נתוני המועצה המקומית: 1,460 נפש, 170 מבני-אבן ו-150 צריפים ) השמירה על נהריה בזמן ייסודה הופקדה בידיו של השומר הוותיק צבי ניסנוב, אשר נעזר גם בשני שומרים ערביים אנשי נהריה הקימו עמדות מגן מסביב למושבה וארגנו שמירה קפדנית בפרוץ 'מארעות-הדמים' לא סבלה נהריה משכניה הערבים, אולי משום השמועה שנפוצה בקרבם, כי רבים מבין מתיישביה הם יוצאי הצבא הגרמני וכי ברשותם נשק רב בעקבות 'החלטת החלקה של האו"ם', נותרה נהריה וסביבתה בתחום המדינה הערבית העתידה לקום בפרוץ קרבות 'מלחמת השחרור' היתה נהריה מנותקת, יחד עם יתר יישובי האזור, והקשר עמה נעשה באמצעות סירות ביום הכרזת המדינה שוחררה נהריה וסביבתה ב'מבצע בן עמי' למחרת חגגו תושבי נהריה ונציגי יתר יישובי האזור את קץ המצור בשנת 1941 מינה הממשל הבריטי מועצה מקומית בת 11 חברים, ובשנת 1942 התקיימו הבחירות הראשונות בשנת 1961 הוכרזה כעיר בתחומה, עתיקות (גבעת אוסישקין: יסודות, קברי-סלע, מחצבות; גבעת כצנלסון:
|
|