|
עמוד:659
נהלל מושב, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל (עפולה), באזור עמק יזרעאל כ-2 ק"מ ממערב למגדל העמק וליפעת, מצפון-מערב לרמת דוד, ממזרח לבית שערים, בשפה הצפונית של עמק יזרעאל דרך ראשית 73 בקטע צמת נהלל - צמת עדשים, בק"מ ה- 03 בקירוב פנייה מערבה נקרא בעקבות שמה של נהלל (נהלל) שב'תנ"ך', עיר בארץ זבולון, שנשארה עוד זמן רב אחרי כיבוש יהושע בן-נון ברשות הכנענים נזכרת ב'תלמוד' בשם מהלול הוראת השם העברי מורה, כנראה, על אחד ממיני הקוצים הנזכרים ב'תנ"ך' (" ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים") מוצע לזהותה בכפר הערבי שננטש מעלול, ממזרח-דרום לתמרת, בשמו נשתמר השם הקדום (את נהלל מוצע לזהות גם בתל נחל ) הוקם על אדמת קק"ל ובסיוע 'קרן היסוד' המושב הראשון של 'תנועת המושבים והארגונים' ראשיתו על גבעה סמוכה ('גבעת הכבוש'), למרגלותיה השתרעו ביצות עין אל-ביצ'א, שנועדו על-ידי קק"ל להקמתו (הביצות הוזנו על-ידי המעיינות: עין אל- מדורה [בחלקו המזרחי], עין אל-ביצ'א [בחלקו הדרומי], עין א-שיח' או עין א-שיח'ה [בחלקו הדרומי-המערבי] ) מומחים הזהירו את המתיישבים שלא להתיישב במקום הזה, ואף הזכירו להם את גורלם המר של גרמנים נוצריים שניסו להתיישב כאן, 54 שנים לפניהם ד"ר הלל יפה, רופא וגם מומחה למחלת קדחת הבצות, הזהירם מפורשות "אסור לכם להתיישב כאן תקדחו כאן הרבה, ושום רפואה לא תעזור לכם אני מודיע זאת מראש, ואל תפנו אלי בחלייכם, כי אני לא אבקר אתכם ללא הועיל" מייסדיו, בני ה'עליה שניה' וה'עליה שלישית', לא נבהלו מהאזהרות, ירדו מ'גבעת הכבוש' והחלו להכשיר את אדמותיהם השטח תוכנן על-ידי האדריכל ר' קאופמן וחולק ל-80 חלקות (77 חלקות לחברים ושלוש חלקות לבית-ספר חקלאי), בצורת מעגל, כשבמרכזו מוסדות המשק, במעגל החיצון בתי-המגורים, ומאחוריהם השדות בחלוף זמן קצר יובשו הביצות ואת מקומן תפסו שדות-ירק ומטעי-פרי, ונהלל היתה לאחר היישובים הפוריים ביותר בארץ במקום, בית-מדרש למורים ולגננות ובית-ספר חקלאי לבנות (על-שם חנה מיזל שוחט) בבית-הקברות המקומי, קברו של משה דין (1915-1981) נהריה עיר, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור נהריה כ-6 ק"מ מצפון לעכו, כ-6 ק"מ מדרום לראש הנקרה, לחוף הים התיכון דרך ראשית 4 בקטע צמת עכו - צמת בצת (צמת משרפות), בק"מ ה- ,2403 בצמת נהריה, פנייה מערבה ומזרחה שם ציורי, בעקבות נחל געתון, החוצה את העיר ושנראה בעיני מייסדיה כנהר ראשיתה כמושבה חקלאית, מייסודם של עולים מגרמניה אלה הטביעו את חותמם על אופי העיר בשנותיה הראשונות בחלוף הזמן הצטרפו אליהם עולים מארצות שונות ואופייה השתנה הקמתה מהווה פרק מיוחד ויוצא דופן בתולדות ההתיישבות בארץ
|
|