מ

מ

עמוד:622

אזורית ,669 בקטע צמת השטה - צמת עין הנצי"ב, בק"מ ה- 576 פנייה דרומה לדרך מקומית 6666 (בעתיד, דרך אזורית 667) שם סמלי, לציון מיקומו בהר גלבוע ראשיתו (1962-1968) כמאחז-נח"ל (גרעין 'בני עקיבא') מייסדיו, חניכי תנועת 'בני עקיבא', בני קיבוצי 'הקבוץ הדתי' ועולים מארצות-הברית ומבריטניה  מעלה גמלא מושב, במחוז הצפון, בנפת הגולן, באזור גולן תיכון כ-11 ק"מ מצפון-מזרח לעין גב, כ-3 ק"מ מצפון-מזרח לרמות דרך אזורית 869 בקטע צמת מעלה גמלא - צמת מגשימים, בק"מ ה- 34 בקירוב פנייה דרומה נקרא בעקבות קרבתו לגמלא הקדומה מייסדיו, משפחות ממקומות שונים בארץ שנענו לקריאת התנועה המיישבת להתיישב בגולן עד לבניית יישוב הקבע שהו במחנה זמני (1976-1980) במסגרת 'מושבוץ'  מעלה החמשה קבוץ, במחוז ובנפת ירושלים, באזור הרי יהודה כ-6 ק"מ ממערב-צפון לירושלים, מצפון לקרית ענבים ולאבו ע'וש, ממערב להר אדר דרך ראשית 1 בקטע צמת קרית יערים - מחלף הראל, בק"מ ה- ,4883 במחלף חמד, פנייה צפונה לדרך מקומית 3975 שם סמלי, לזכרם של חמישה חברי גרעין 'במעלה', שנרצחו בידי ערבים בצאתם (1937) לנטוע יער בהר הרוח: אהרן אולישבסקי, משה בר גיורא, יצחק מגדל, אריה מורדכוביץ' ויהושע פוחובסקי הוקם על אדמת קק"ל ובסיוע 'קרן היסוד' היישוב היחיד מבין יישובי 'חומה ומגדל', שהוקם בהרי יהודה מייסדיו, חברי גרעין 'במעלה' מתנועת 'גורדוניה', יוצאי פולין וכן בוגרי 'עלית הנער' מגרמניה (לפני עלייתם על הקרקע שהו בחלדה, ברחובות, בכפר יונה, בנחלת יצחק ובקרית ענבים ) בחלוף הזמן הצטרפו אליהם גרעינים של תנועות- נוער בארץ חברי מעלה החמשה היו חלוצים בכמה תחומים: כאן פותח זן מיוחד של אפרסק ושל כרובית, הנקראים על-שמו (חשיבותם בימי 'מלחמת-העולם השניה' היתה מרובה משום שאספקת הזרעים הופסקה); כאן נוצלו לראשונה מי-שופכין להשקיה; וכאן הוחל בענף הקיט שפרח והתפשט לקיבוצים אחרים (ראשית הענף בחדרים שהחברים היו מפנים בעונת הקיץ, ובשנת 1945 הוקם בית-הארחה, על הגבעה הסמוכה לו); חבריו נרתמו לעזור ולהדריך חברי יישובים אחרים באזורם ובגוש עציון ובשנות ה-40 היה המקום בסיס להכשרות מגויסות, מחנה-אימונים לחברי ה'הגנה' ובסיס של 'גדוד הפורצים' בחטיבת פלמ"ח 'הראל' עם 'החלטת החלקה של האו"ם', נועדה מעלה החמשה להיכלל במדינה הערבית עם פרוץ הקרבות ב'מלחמת השחרור' נמצא המקום בקו הקדמי של החזית, מול עמדות 'הלגיון הערבי' בגבעת הרדאר, ומנותק לאורך הגדר נבנה קו-הגנה, שנקרא בפי הלוחמים 'קו זרו' (על-שם מתכננו, מאיר זרו) במהלך הקרבות תקף את מעלה החמשה לאחר שכבש את גבעת הרדאר הנשים והילדים פונו

ישראל. משרד החינוך


לצפייה מיטבית ורציפה בכותר