|
|
עמוד:546
(המלך האחרון ביהודה [587-598 לפנה"ס]), ורובם מופנים אל "אל אדוני יאוש" (כנראה מפקד צבאי) מאת אחד מפיקודיו בלכיש אחד מהמכתבים, שנמצא בין עיי השריפה, פותח בתאריך "בתשעת', כלומר בשנה התשיעית (כנראה למלכות צדקיהו), היא השנה שבה הטילו הבבלים מצור על ירושלים כן נמצאו בחפירות מאות כלי-חרס שלמים, כלים משנהב, צלמיות, כלים מברזל ומברונזה, כתובות כנעניות, חותמות וטביעות חותם על ידיות כדים, אבני-משקל ועוד לפיד כפר, במחוז המרכז, בנפת רמלה, באזור לד כ-2 ק"מ מצפון למכבים-רעות, ממזרח לשלת, מצפון לכפר רות דרך אזורית 443 בקטע צמת מודיעים - צמת בית חורון, בק"מ ה-14 בקירוב פנייה צפונה לדרך אזורית 446 שם סמלי, לציון הקשר עם מודיעים לפידות מושב, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור יחיעם כ-5 ק"מ מדרום-מערב למעלות, כק"מ אחד מצפון לכישור דרך אזורית 854 בקטע צמת תפן - צמת כרמיאל, פנייה מערבה שם סמלי-ציורי, על יסוד עיסוקו התעשייתי מייסדיו, בני-מושבים בסביבתו בשנים 1978-1980 שהו במחנה זני לקיה כפר, במחוז הדרום, בנפת ובאזור באר שבע כ-8 ק"מ מצפון-מזרח לבאר שבע, ממערב לאל-אסד, למרגלות המפנה המזרחי של גבעות להב דרך ראשית 31 בקטע צמת להבים - צמת שקת, בק"מ ה- 1378 פנייה מערבה נקרא בעקבות שמה של ח'רבת לקיה שבתחומו משמעות שמה (בניב הבדואי, לגיה) ומקורו עלומים לפי הסברה, מקור השם בשם העברי לכה, הנזכר ב'תנ"ך' כשם פרטי של אחד מבני שבט יהודה (רבים מהשמות ברשימת בני שבט יהודה הם גם שמות מקומות ) מקום מושב שבט הבדואים ערב אל-עטאונה בתחומו, עתיקות (חרבת ליקית: שרידי יישוב, מבנים, מערות-מגורים, בורות-מים, בית-קברות וחרסים מהתקופה הרומית-הביזנטית; נחל ליקית: מבנה-אבן ובו באר, שרידי בריכות-אגירה, חרסים מהתקופה הביזנטית; בור-מים וחרסים מהתקופה הביזנטית; מבנה בנוי אבני-גויל, באר או בור-מים; רסם אבו ג׳רון: שרידי מצד, חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית; שרידי בנייה, חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית) לשם מקום, במחוז הצפון, בנפת עכו, באזור גליל תחתון מערבי כ-3 ק"מ ממזרח למשגב, מצפון לסח'נין (סכנין) דרך אזורית 784 בקטע צמת יפתחאל - צמת משגב, פנייה מזרחה שם סמלי-ציורי (לשם הוא מהאבנים שהיו בחשן של הכהן גדול - "והטור השלישי
|
|