|
|
עמוד:509
היו בכפר כנא 147 משפחות, מהם 52 משפחות יהודיות; במפקד הטורקי )1572-1573( נמצאו בכפר כנא 390 משפחות, מהם 77 משפחות יהודיות, מרביתן ממגורשי ספרד; במאה ה 17 חלה נסיגה ביישוב היהודי בגליל ואולי אז פסק היישוב היהודי בכפר כנא, אף שעולי רגל המשיכו לפקדו גם בדורות הבאים, כדי להשתטח על קברי קדושים. )רבי משה ירושלמי כותב בספר מסעותיו ]1769[, ״כנה - למטה לראש ההר. לדרום קבורים במערה אחת רבא ורב הונא״.( הגרעין הישן בנוי על גבי שרידים קדומים )שרידי כנסייה מימי הבינים, שברים ארכיטקטוניים, עמודים, קבר סלע, שרידי מבנה, ליד א דיר ]א דיר[, לצד מערב(. בתיה המאוחרים בנויים מצפון מזרח ומדרום מזרח לגרעין הישן וטובלים בירק רב. מטעי זית ורמון, העוטרים את העיירה, מצטיינים באיכות נרים ובגודלם )רמוני כפר כנא מכונים בפי הערבים, רס בר׳ל = ראש נרד(. ב׳מלחמת השחרור׳ היה בה בסיס לכוחות ערביים בלתי סדירים, שפעלו נגד יישובי היהודים בסביבה. אחרי כיבוש נצרת )׳מבצע דקל׳( נכנעו תושביה. מרבית תושביה מוסלמים )חמולת אמרה וחמולת ח׳לף( ומיעוטם נוצרים )יונים אורתודוקסים ויונים קתולים(. בתחומה, עתיקות )כפר כנא: בראשית המאה ה ,20 בעת חפירה לצרכי הקמת ׳כנסית בית הכנסת׳, נחשפו שרידיו של בית כנסת, ממנו נשתמרו כמה פריטים ארכיטקטוניים ורצנת נסיפס גדולה שבתוכה שתי כתובות הקדשה בארמית. הכתובות, שפורסמו בידי צ׳ קלרמון גנו, משולבות ברצפה העמוקה מהרצפה הנוכחית ]מעליה שבכת ברזל[. באחת כתוב: ׳דיכר לטב יוסה בר / תנחום בר בוטה ובנוי / דעבדון הדה טבלה / תהי להון ברכתה / אמן׳ ]תרגום: זכור לטוב יוסה בן / תנחום בן בוטה ובניו / שעשו את הטבלה הזאת / תהי להם הברכה / אמן]. נראה שסגנון כתובת ההקדשה השנייה היה זהה, כעדות המלים ששרדו ממנה ׳יש]ע?[ / הדה טב]לה[ / ברכת]ה[׳ ]תרגום: ]זכור לטוב ]פלוני[ בן[ / יש]וע[ שעשה את הטב]לה[ הזאת ]תהי לו[ / הברכה[ ]אזכור שמות האב והסב של התורם הוא נדיר בכתובות הקדשה. האותיות ה׳ כתובות כמו האות ח׳, דבר המבטא את ההגייה בפועל של האותיות, כמו שנאמר ב׳תלמוד׳ על אנשי בית שאן, חיפה וטבעון ]״שהיו... עושין היהין חיתין...״[. המלה ׳טבלה׳ מכוונת כנראה לספין של הרצפה. על הקיר הסמוך, ציור גדול של רצנת הנסיפס וכתובותיה והנזירים מספרים על בית הכנסת. מקומו מתגמד לנוכח המבנה שהוקם על אתרו.[ בחפירה ארכיאולוגית ]1969[, בהנהלת הנזיר לופרדה, התברר שבמכלול היה שלב קיום צלבני. הכניסה למכלול ׳כנסית בית הכנסת׳, בפתח שבמרכז הקיר המערבי, המוביל לחצר פתוחה ומרוצפת ]לאורך קירותיה מונחים פריטים ארכיטקטוניים. אלה שליד הקיר הצפוני ]בסיסים, עמודים, משקוף הפוך[ הם כנראה של בית הכנסת[. בהמשכה נרתקס, וממנו כניסה לאולם התפילה. בחלקו המערבי, יציע, הנשען על טור עמודי רוחב ]מרמז על צורת יציע הנשים בבתי הכנסת המאוחרים יותר[. ממזרח למקום רצנת הנסיפס, פתח עתיק, ולו מזוזות ומשקוף תואמים ]מסוג הפתחים בעלי הכיור האטי המוכר בבתי כנסת[. משני עבריו עמודים חדשים, ניצבים על אדנים קטנים קדומים. כמשקוף פנימי משולבת קורה מעוטרת בתבליט דגם צמחי ]שלישיות של פרי כדורי[, כנראה פריט
|
|