י

עמוד:470

מקום ממקומות היישוב, כבר היה נראה ביריחו...״. לפי סברה אחרת, מקורו בריחות הבושם של צמחייתה. )בתקופה ההלניסטית אף נקראה, בעקבות מטעי האפרסמון שבה, בשם Balsama(. נזכרת ב׳תנ״ך׳ גם בשם עיר התמרים, על שום חורשות התמר שגדלו בערבותיה. בזמן דוד המלך נקראה ירחו. בפי הערבים, א ריחא. הקטע הדרומי והעמוק ביותר של בקעת הירדן )ערבות הירדן( ממערב, בין נחל ייט״ב )ודי אל עוג׳א( מצפון ובין ים המלח מדרום, נקרא ב׳תנ״ך׳ ערבות יריחו. מכאן יצאו חלוצי צבא ישראל בפיקודו של יהושע בן נון לכבוש את הארץ. בברוח צדקיה מירושלים השיגוהו חיל כשדים בערבות יריחו. )בשנות ה 70 של המאה ה 19 ניסו כמה עובדי אדמה מבני ירושלים להתיישב בערבות יריחו. ניסיונם סוכל על ידי השלטונות הטורקיים.( בעמק, מצפון מערב ליריחו, מוצע לזהות את עמק עכור, בגבול נחלות יהודה ובנימין. בעמק עכור רגמו בני ישראל את עכן על אשר עכר ומעל בחרם. זכר למעשה זה נשתמר בשם הערבי אל מרג׳ם, שניתן על ידי הבדואים לערמות האבנים במוצא נחל נרת לערבות יריחו. )הנביא הושע מתנבא, שאם העם יעזוב את עבודת הבעל וישוב לאלוהיו יהיה ״עמק עכור לנתח תקוה״. מייסדי נתח תקוה, שרצונם להתיישב תחילה בערבות יריחו סוכל על ידי הטורקים, בחרו בפסוק זה בנותנם שם למושבתם.( יריחו, אחת הערים הקדומות ביותר בארץ ישראל ובעולם )החל מהתקופה הנליאוליתית התיכונה(. מיקומה בנווה מדבר ושליטתה על מפגש דרכי האורך והרוחב הקנו לה את חשיבותה האסטרטגית והמדינית. לפיכך היוותה מטרה ראשונה ומיידית לפולשים השונים, ובכך נגזר גורלה לאורך כל תקופותיה; בתקופות בהן הוזנחה מערכת ההשקאה הפך האזור להיות צחיח. )כדוגמת הערבה הסמוכה. לפי תצלומים מהמאה ה 19 ומהתקופה העות׳מנית.( חורבן מערכת ההשקאה, במלחמה או בפגעי טבע, היווה את הגורם העיקרי לנטישת המקום בתקופות השונות. יריחו היתה העיר הראשונה שכבשו בני ישראל מערבה לנהר הירדן )נכללת בנחלת בנימין(. בתקופה הרומית היוותה מרכז נפתי. אנטוניוס העניקה כשי לקלאונטרה ה .7 הורדוס אנטינס קיבלה בחזרה מידי הקיסר אדרינוס והקים בה ארמון חורף ועוד מבנים רבים. בזמן ׳המרד הגדול׳ נחרבה. בימי הקיסר אדרינוס נבנתה מחדש. לשיא פריחתה הגיעה בתקופת בית שני )היישוב היהודי התקיים בה גם אחרי חורבן בית שני(. בעקבות הכיבוש הערבי )המאה ה 7( התיישבו בה יהודים שגורשו מחצי האי ערב. במלחמות שניטשו בין המוסלמים לבין הצלבנים חרבה העיר ונותרה בשיממונה עד המאה ה .19 עם חידוש היישוב התיישבו בה גם כמה יהודים, אך הללו נאלצו לנוטשה ב׳מארעות הדמים׳ )1936(. יריחו שוכנת בדרום בקעת הירדן )על מדרגת הע׳ור(, על מעברות נהר הירדן, במישור נוח לתנועה; בציר הרוחב המזרחי לירושלים )מול התוואי העולה מערבה אל גב הרי יהודה(, במקום בו מסתיימים מצוקי ההעתקים. דרך זו מצטלבת כאן עם דרך האורך המערבית של בקעת הירדן. )הבקעה נקראת גם: בקעת ירחו, ערבות יריחו ומדבר יריחו.( מרכז היישוב עבר, במהלך התקופות, ממקום למקום )מעידים על כך כל התלים הקדומים(, אך נותר תמיד קשור במקור המים הגדול והעיקרי - מעין אלישע )עין א סלטן(. בתל המרכזי בנווה המדבר, תל יריחו )תל א סלטן(, מזהים את יריחו של ספר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא