|
|
עמוד:460
המבנה ושב להיות מסגד פעיל. )צלח א דין העביר למבנה בימת דרשן, שהוקדשה על ידי מפקדו, נור א דין.( ברעידות אדמה בשנים 1927 ו 1936 זועזע המבנה ומאז נבנה כמעט כולו מחדש. עבודות השיקום נמשכות עד היום. ביולי 1951 נרצח בשעריו המלך עבדאללה, סבו של המלך חסין. בשנת 1969 הוצתה אש בידי תימהוני נוצרי מאוסטרליה והדוכן )מנבר( המפואר נשרף; מתחת למסגד אל אקצא, אל אקצא אל קדימה, אולם תת קרקעי, ובו טור אמצעי בן שבעה אומנות מרובעות ובסוף הטור, עמוד מונוליתי עגול, מעוטר בכותרת סל מפוארת. מוליכות אליו מדרגות מחזית מסגד אל אקצא ועד השער הכפול )שער חלדה המערבי(. המסורת המוסלמית אינה מייחסת לו קדושה, אף שבימי חגים נוהגים להתפלל גם בו. כיום שמורים בו כיסויי העופרת של מסגד אל אקצא ושל כנת הסלע. המבנה אינו שלב קדום של המבנה העליון, אלא מעבר קדום, ששימש כניסה דרומית לבית המקדש בזמן בית שני. חלקו הדרומי הוא מימי הורדוס אנטינס ויש בו כנות עם גילופים אמנותיים, הנחשבים לאחד משיאי האמנות היהודית בזמן בית שני. על הקיר נתגלתה )1863( כתובת עברית, המספרת על עולי רגל מסיציליה, בעל ואשה )׳יונה ושבתיה אשתו מן סקליא - חזקו בחיים׳(; בחלקו הדרומי המזרחי של ההר, ארוות שלמה, מבנה תת קרקעי גדול. תקרתו עשויה קמרונות וקשתות, הנסמכים על 48 אומנות רבועות, הסדורות ב 15 טורים, ותומכת ברצפת הרחבה של ההר. המבנה הוא קטע ממערכת קירות תמך שנבנו בימי הורדוס אנטינס. מצויים כאן חללים, במקום מילוי עפר, כנראה כדי למנוע לחץ סטטי רב מדי על הפינה הדרומית המזרחית של החומה. מתחת למבנה ולכותל הדרומי, מנהרה בנויה מזמן בית שני המובילה אל תוך מילוי העפר של ההר. בקיר המערבי, מחוץ למבנה, שרידי קשת )אולי, שער כניסה להר מזמן בית שני, שהיה מעל למבנה התת קרקעי(. מתחת לקמרונות נראים חורים, ששימשו לתמיכת הפיגומים. בפינה הדרומית המערבית, אומנות מאבני גזית הרודיניות, מסותתות סיתות שוליים. בחלק הדרומי, כמה אבנים מעוטרות. הכניסה למבנה, בתקופה הצלבנית, היתה דרך פתח בכותל הדרומי, החסום כיום )מכונה, ׳השער היחיד׳(. הכניסה אליו כיום דרך פתח )מוגן בדלת ברזל( ליד הפינה הדרומית המזרחית של ההר. בימי קדם שימש המבנה כנראה למחסנים. בתקופה הצלבנית היה המקום לאורווה לסוסי מסדר אבירים. בשנת 1966 השתלטו המוסלמים על המקום והכשרוהו כמסגד, תוך ניצול היתר זמני להתפלל במקום בימות גשמים; ממזרח לרבע היהודי, הכתל המערבי, קטע קטן מקיר התמך המערבי שבנה הורדוס אנטינס, בזמן בית שני. מקום תפילה, מהמקודשים ביותר לעם היהודי. סמל לכיסופי הגאולה. החומה המערבית היא אחד מארבעת קירות תמך גדולים, שנועדו ליצור את משטח רחבת ההר, שבמרכזה עמד בית המקדש. )בחלקה הדרומי, בנויה על גב עמק נחל הטירונקיון ]מיונית, עמק עושי הגבינה[, שחצה את ירושלים הקדומה מצפון לדרום והפריד בין הר המוריה ]הר הבית[ לבין הר ציון. מכונה גם הגיא. לאורכו סלול כיום רחוב הגיא.( מלאכת הרחבת פסגת ההר נעשתה בזמן הורדוס אנטינס )סוף המאה ה 1 לפנה״ס(. בזמן בית שני, נמשך לאורך הכתל המערבי רחוב מרוצף )נחשף בחלקו(, אחד מרחובותיה הראשיים של ירושלים. בזמן בית שני היו בחומה המערבית ארבעה שערים: שער קינינוס, הנזכר ב׳משנה׳(, והאחרים
|
|