י

עמוד:459

ותלמידיו הרבו לשהות בו. כאן לימד את תלמידיו וכאן התנבא לפניהם על חורבן הבית. בגת שמנים נלכד בידי רודפיו ומפסגת ההר עלה השמימה. )״ויהי כדברו זאת העלה והם ראים וישאהו ענן מנגד עיניהם: ויביטו אחריו השמימה בעברו והנה שני אנשים לבושי בדים נצבים עליהם: ויאמרו אתם אנשי הגליל מה תעמדו פה ועינכם השמימה ישוע זה אשר לקח מאתכם השמימה כן בוא יבוא כאשר ראיתם אתו עלה השמימה״.( כנסיות ומנזרים, המציינים את המאורעות הנזכרים ב׳הברית החדשה׳, נבנו בהר בתקופות הביזנטית והצלבנית וחודשו במאות האחרונות. בעיר העתיקה, הר המוריה )הר הבית2, עליו עמד בימי קדם בית המקדש. אתריו )רשימה חלקית(: בפסגת ההר, אבן השתיה, לפי המסורת היהודית, מקום אבן השתיה )מלשון, תשתית(, דהיינו מקום שממנו הושתת נוצר היקום כולו וכן אתר ׳עקדת יצחק׳. לפי המסורת המוסלמית, המקום ממנו עלה הנביא מחמד לשמיים. בבית המקדש הראשון, מקום ה׳דביר׳ ולוחות הברית. בבית המקדש השני, מקום ׳קדש הקדשים׳, בו הוקטרה הקטרת בידי כהן גדול. הערבים בנו מעל הסלע את כנת הסלע. בתוך הסלע, מערה חצובה, כמעט מרובעת ובה ארבע גומחות תפילה מוסלמיות, הנקראות על שמות אברהם אבינו, דוד המלך, המלאך גבריאל והמלך שלמה. בתקרתה נקוב חור. מניחים כי מהמערה הוליכה תעלה חצובה עד לנחל קדרון, בה הורחק דם הקרבנות, שהוקרבו על המזבח בבית המקדש. לפי אגדה מוסלמית, ניסה הסלע להתרומם למרומים בעלות מחמד לשמיים והמלאך גבריאל עצר בעדו )הם מראים על הסלע את טביעות אצבעותיו של המלאך גבריאל וכן טביעת כף רגלו של מחמד ושל אדריס הקדוש ]הוא חנוך שב׳תנ״ך׳[(. המסורת המוסלמית מספרת, כי המערה )ביר אל ארואח ]=בור הרוחות[( היא מקום מפגש של כל הרוחות בעולם, הבאות להשתחוות לפני הסלע, לפני יציאתן לקצוות תבל; בדרום ההר, אל אקצא, מסגד מפואר, המזוהה עם ׳המסגד הקיצוני ביותר׳, הנזכר ב׳אל קראן׳ בפרשת מסע הלילה של הנביא מחמד, כמקום שעד אליו הגיע במסעו הלילי. מקום התפילה השלישי בחשיבותו במסורת האסלאם. מבנה דמוי בסיליקה. באולם התוך שבעה טורי עמודים ורצפתו מכוסה בשטיחים. בדרום, גומחת תפילה הפונה לעבר מכה )במבנה היה אולם תוך ובו 14 סטראות, גדול בהרבה מזה הקיים כיום(. ממערב לה, בימת דרשן )דוכן ]מנבר[( לקוראי ׳אל קראן׳, הנישאת על 14 עמודי שיש. במזרח, חדרי תפילה על שם החליף עמר, ׳מסגד הארבעים׳ ותא הנביא זכריה. בדרום מערב, אולם תפילה לנשים. כנת המסגד נשענת על גבי תוף ובו חלונות מקומרים. מעל קומת החלונות, גלריה מעוטרת בעמודים, ומעליה נישאת הכנה )נבנה ללא חיזוקי רוחב ולפי כך לא עמד בלחץ האופקי שגרמה כנתו המרכזית(. הוקם בימי החליף אל וליד )בנו של החליף ה 5 לבית אומיה, עבד אל מלך אבן מרון(, בראשית המאה ה 8 לסה״נ )קדם לו מבנה עץ ארעי, שהוקם בימי החליף עמר. נהרס )747( ברעידת אדמה, הוקם מחדש )בעיקר בתרומת מלך מצרים, פארוק ה 1 ]1943[, ואחר כך בימי המלך עבדאללה( ]1948-1951[, ונהרס שוב )1033(. אחרי כיבושה בידי הצלבנים )1099( היה למפקדת ׳מסדר הטמנלרים׳ ונקרא בפיהם, Solomonis Templum )=היכל שלמה. נוסעים יהודים בימי הבינים קוראים למבנה, מדרש שלמה(. אחרי כיבוש ירושלים על ידי צלח א דין )1187( שוקם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא