י

עמוד:458

צבי )הצריף הועבר לקיבוץ בית קשת(. נחנך בשנת .1970 המבנה הוא דו קומתי ומרוכז בצורת מלבן גדול, מעוצב בצורה מודרנית. במשכן, לשכת הנשיא, אגף מגורים ואולם לקבלות פנים. סביבו, גן גדול, ובו גם מבנה אמפיתיאטרון קטן. הגן מוקף בגדר אבן ובסבכת ברזל מסוגננת; בשכונת ימין משה, משכנות שאננים, מבנה מגורים ארוך, הראשון מחוץ לחומות העיר העתיקה. שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הפסוק בספר ׳ישעיהו׳: ״וישב עמי בנוה שלום ובמשכנות מבטחים ובמנוחת שאננות״. נבנה ביזמת משה מונטפיורי. המבנה הארוך והצר בנוי מצפון לדרום. חזיתו לצד הר ציון. הוא כלל 20 יחידות דיור, שחולקו בשיעור שווה בין בני העדה האשכנזית והספרדית, ושני בתי כנסת. בצידו הוקמו מבני שירותים ותנור שכונתי. בחצר המבנה הוכשר שטח לגינות נוי ונכרה בו בור למי גשמים. מונטפיורי התקשה באכלוס הבית, אף שהובטחה עזרה כספית לאלה שיסכימו לעבור ולגור בו. המבנה היה מרוחק ממרכזי החיים היהודים, בסביבה סלעית ומחוץ לחומה ורק כמה אמיצים הסכימו לגור מחוץ לחומה, אלה הם חלוצי היישוב היהודי החדש בירושלים. בעת ביקורו השישי בארץ ביקר מונטפיורי במשכנות שאננים. ב׳מלחמת השחרור׳ שימש המבנה בסיס לכוחות היהודיים. כיום מוחזק המבנה בידי עיריית ירושלים, ומשמש מעון אירוח לאנשי רוח, המוזמנים אליו כאורחי העירייה, כדי שיוכלו ליצור בהשראת ירושלים; ממזרח לעיר העתיקה, הר הזיתים, הרכס המזרחי של הר ירושלים, הסוגר על העיר ממזרח. ברכס הזה עובר הגבול שבין הרי יהודה ובין מדבר יהודה. נזכר ב׳תנ״ך׳ רק פעם אחת בשם הר הזיתים )״ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על נני ירושלם מקדם...(״. במקומות האחרים ב׳תנ״ך׳ נזכר רק ברמז )״...בהר אשר על נני ירושלם...״, ״ ...ההר אשר מקדם לעיר״( ואילו בספר ׳שמואל ב׳׳ נקרא מעלה הזיתים )״...ודוד עלה במעלה הזיתים...״(, ופעמיים בשם הר המשחית )״...על נני ירושלם אשר מימין להר המשחית...״, ״הנני אליך הר המשחית...״(. ב׳תלמוד׳ הוא נקרא הר המשחה, ובפסגתו היתה הראשונה בתחנות, שבהן היו משיאים משואות להודיע על ׳קדוש החדש׳. )היה מחובר להר המוריה ]הר הבית[ על ידי כבש ונחשב כחלק מירושלים. עליו היו שורפים את ה׳נרה אדמה׳. לפי ה׳מדרש׳ לקחה היונה מתיבת נח את עלה הזית מהר המשחה.( בספרות ה׳מדרש׳ נזכר רק פעם אחת בשם הר הזיתים. ב׳הברית החדשה׳ נזכר פעמים אחדות )״...ובאו אל בית נגי בהר הזיתים...״, ״...אל בית נגי ובית היני בהר הנקרא הר הזיתים...״(. שמו הערבי, ג׳בל א טור, בא בעקבות שמו הארמי, טור זיתה. אל מקדסי קורא לו ג׳בל זיתא. הר הזיתים שימש אתר קבורה החל מתקופת הברונזה )התיכונה והמאוחרת( ומאז ועד ימינו )בהפסקות שונות( נמשכת בו הקבורה. לאחר שחדלו היהודים )במאות ה 14-15( לקבור את מתיהם בבית הקברות שלמרגלות הר המוריה )הר הבית(, לאורך החומה המזרחית, נהגו לקברם בתחתית המפנה הדרומי של הר הזיתים, בין קבר זכריה למעין הגיחון. בעמק יהושפט, למרגלות ההר, עתידה להתחיל, לפי מסורות יהודיות, ׳תחית המתים׳ ו׳אתחלתא דגאלה׳. במאה ה 11 היתה פסגת ההר רכושם של יהודי ירושלים. בתקופה הערבית נהגו היהודים לעלות להר הזיתים, בעיקר בחג סכות, והעתיקו לשם מקצת מהמנהגים והטקסים שהיו נוגים בהר המוריה )הר הבית(, כמו הקפת ההר שבע פעמים. להר הזיתים מעמד חשוב במסורת הנוצרית. ישו

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא