|
|
עמוד:422
בקטע מחלף הראל - צמת אדמים, בק״מ ה 55-66; או, דרך ראשית 60 בקטע בית לחם בית לחם( - רמאלה, בק״מ ה .7-92 מקור השם אינו ידוע. חז״ל דרשו - עיר השלום. השם ירושלים מופיע לראשונה ב׳כתבי המארות׳ )המאות ה 18-19 לפנה״ס(. בצורה - ארושלמם. ב׳לוחות תל אל עמרנה׳ וב׳כתבת סנחריב׳ מופיע השם בצורה ארשלמ. בכתובות נבטיות נכתב בצורה - אורשלם. בנוסח הארמי של ספרי ׳דניאל׳ ו׳עזרא׳ ובתרגומים הארמיים ל׳תנ״ך׳ מופיע השם בצורה - ירושלם. בסורית, ערבית ומצרית נכתב בצורה - אורשלם. ברומית - .Hierosolyma בתקופה הרומית הוסב שמה לאיליה קניטולינה. ב׳תנ״ך׳ מופיע השם ירושלים כשהוא תמיד חסר יו״ד, למעט ארבעה פעמים, בספרי ׳ירמיהו׳, ׳אסתר׳ ו׳דברי הימים ב׳׳, בהם מופיע השם בצורה המלאה. השם נזכר לראשונה בספר ׳יהושע׳. סה״כ 1173 פעמים.( אינו נזכר בתורה. למעט פעם אחת בלבד - שלם(. שמות כינוי ב׳תנ״ך׳: אריאל )״הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד...״(, בת ציון )״...בתולת בת ציון אחריך ראש הניעה בת ירושלם״(, יבוס ]יבוסי, יבסי[ )״...ויבא עד נכח יבוס היא ירושלם...״(, ירואל )״...בסוף הנחל נני מדבר ירואל״(, עיר אלהים )״נכבדות מדבר בך עיר האלהים סלה״(, עיר דוד )״וילכד דוד את מצדת ציון היא עיר דוד״(, עיר האמת )״...ונקראה ירושלם עיר האמת...״(, עיר הצדק )״...יקרא לך עיר הצדק קריה נאמנה״(, עיר הקדש )״...לבשי בגדי תפארתך ירושלם עיר הקדש...״(, עיר ה׳ )״...וקראו לך עיר ה׳ ציון...״(, צדק, ציון, קריה נאמנה, שלם )״ומלכי צדק מלך שלם...״(. בשוב אברהם אבינו ממלחמתו עם כדרלעמר ובעלי בריתו הוציא מלכי צדק לכבודו לחם ויין. אברהם בא מחובה שמצפון לדמשק והלך למקום מגוריו באלוני ממרא. דרך זו עוברת על פני ירושלים. ב׳תהלים׳ נזכרת שלם בהקבלה לציון. יוסף בן מתתיהו מציין, כי שלם היא העיר, שנקראה מאוחר יותר ירושלים. )המסורת הנוצרית, בהסתמכה על אוסביוס, הירונימוס ואחרים, קובעת את עירו של מלכי צדק בעמק שכם, ומשום כך מזהה את שלם עם הכפר סלם.( ירושלים שוכנת בספר המדבר, בצד ׳דרך האבות׳ )ציר אורך על קו נרשת מים הארצית(. במקום מפגש הדרכים העולות מהשפלה עם הדרכים היורדות לבקעת הירדן, ובתוך אוכף )בין הר בית אל לבין הר חברון(, בו חוצה נרשת מים הארצית את ירושלים לאורכה מצפון לדרום(. חלקה המזרחי של ירושלים מנוקז על ידי נחל קדרון וסעיפיו. חלקה המערבי מנוקז על ידי נחל שורק וסעיפיו. המבנה הטופוגרפי יוצר חמישה אגני ניקוז טבעיים: האגן המרכזי )גבעת רם ומרכז העיר(, האגן הצפוני )השכונות רוממה, תל ארזה, סנהדריה(, האגן הדרומי )המושבה הגרמנית, המושבה היונית, גונן, טלביה, מקור חיים(, האגן המזרחי )העיר העתיקה ואזור נחל קדרון(, האגן המערבי )בית הכרם, בית וגן, קרית היובל, עין כרם, עיר גנים(. המבנה ההררי עיצב אפוא את התפתחותה האורבנית של ירושלים. ראשיתה של ירושלים מעל למעיין הגחון החלק המכונה כיום עיר דוד(, על שלוחת הר צרה, המוקפת בשני גיאיות. מכאן התפשטה לעבר הגבעה המערבית כיום הרבעים היהודי והארמני(. בסוף זמן בית שני, ימי השיא בהתפתחותה, היתה בנויה על שתי הגבעות, בין נחל קדרון לבין גיא בן הנם. אחרי חורבן בית שני ועד המאה ה 19 הצטמצמה העיר לתחום הגובל בנחל קדרון, גיא
|
|