|
|
עמוד:385
בתחומה, עתיקות )יבנאל: תל קטן; ח׳רבת בית ג׳ן: חרבות יישוב, יסודות, שברים ארכיטקטוניים, בורות, קברי סלע. סריסלו ראה במקום שבר משקוף ועליו תבליטי ׳צלב קרס׳ כפול, רמונים וענבים, שבר אפריז ועליו תיאור גפן היין לחלקיה, ובסיס מזוזה ועליו תבליט כד. הוא ייחס למקום אבן מזוזה, שבתחתיתה כד, וממנו עולה גפן היין ]כיום בבית הקברות ביבנאל[. בעבר נמצא במקום שבר כתובת ביוונית ]׳מתתיהו... שחי בשנים׳[, והכתובת נחשבה יהודית. בבית הקברות ביבנאל היו כמה פריטים ארכיטקטוניים ]אבן ועליה תבליט תמר, שופר ורמון, ואבן שעליה מחצית תיאור של מנורה[ שנלקחו מחרבה זו ונעלמו ממקומם. פריטים אלה העידו על אפשרות קיום יהודי במקום, אך בינתיים נחשפו פריטים נוצריים דווקא ]משקוף שבמרכזו זר צלב, אבנים עם צלבים, ועוד[. בחפירה ארכיאולוגית ]1988[, בהנהלת ה׳ ליבוביץ, בדרום החרבה, במקום בו נתגלתה אגב הכשרת קרקע קצה של רצנת נסיפס צבעונית מהתקופה הביזנטית, נחשפו חלקי מבנים גדולים, ובהם חרסים מהתקופה הערבית. ייתכן ובמקום התקיים יישוב נוצרי, ולו כנסייה, בצד היישוב היהודי הסמוך, כפר ימא ]יבנאל[. או אולי נבנתה הכנסייה מאוחר מבית הכנסת שהיה במקום; חרבת ימה: שרידי יישוב נרחב מהתקופה הרומית על גבי שרידי יישוב מתקופת הברונזה הקדומה, שרידי מבנים, עמודים, בסיסים, כלי אבן, חרסים מהתקופות הברונזה הקדומה, הרומית והביזנטית. מוצע לזהות בה את יבנאל שב׳תנ״ך׳. בזמן ה׳תלמוד׳ ישבו בה אמוראים מדור רביעי והיא נקראה כפר ימא. יוסף בן מתתיהו מזכירה בשם ימניה. חלק גדול מהחרבה מעובד כיום, והחלק הנותר פגוע. רבים מהפריטים הארכיטקטוניים, עליהם דיווח סריסלו ואחרים, נלקחו ממנה ]מהם בבית הקברות של יבנאל ומהם בבתיה הפרטיים, משולבים במבנים[, בהם: אבן מזוזה ועליה עיטור גפן היין, עמודים, בסיסים, כותרות, אבנים מעוטרות, אבן ועליה חקוקה מנורה ]הקנה השמאלי שלה חסר[, מצבת קבר ועליה כתובת ארמית ׳חלפו בר קוי׳ ]בבית גורדון בדגניה א׳[, אבן ועליה תבליטי שריגי גפן היין, אבן ועליה תבליט ׳צלב קרס׳ כפול(. ■ יבנה עיר, במחוז המרכז, בנפת ובאזור רחובות. כ 9 ק״מ מדרום מערב לראשון לציון, כ ק״מ ממערב דרום לרחובות, במזרח חולות יבנה. דרך ראשית 42 בקטע צמת בני דרום - צמת עין הקורא, בק״מ ה 92-93; או, דרך מהירה 4 בקטע מחלף אשדוד - מחלף גן רוה, בק״מ ה ,92.52 במחלף יבנה, פנייה מזרחה לדרך מקומית .4111 נקראת בעקבות שמה של יבנה שב׳תנ״ך׳, היא יבנאל, מקום בגבול הצפוני המערבי של נחלת יהודה. בתקופה ההלניסטית נקראה ימניה או, ימנית. בתקופה הצלבנית נקראה, .Ybelin ייתכן שמקור שמה בשורש בנה )בונה, יבנה(. לפי אחת הסברות, מוצע לזהותה בכפר הערבי שננטש יבנא, בשמו נשתמר השם הקדום ועל אדמותיו הוקם היישוב החדש. גיאוגרף מוסלמי )המאה ה 9( מזכירו בכתיב, אובנה. בחלוקת הארץ לשבטים היתה יבנה בתחום שבט יהודה. מאוחר יותר יושבה בפלשתים ובוצרה בחומה. עזיה, מלך יהודה, כבשה מידי הפלשתים )770 לפנה״ס בקירוב(.
|
|