ח

עמוד:352

הרומית והביזנטית; בראש גבעה, חרבות מוקפות חומה, חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית; מבנה. חרסים מהתקופות הרומית והביזנטית; שני מבנים. חרסים מהתקופה הרומית; גבעה ועליה שרידי מבנים וגלי אבנים, חרסים מהתקופה הרומית; מדרגות עבוד ובורות מים; ארבעה בורות מים בערוצי הנחלים; מבנה מלבני בנוי אבנים גדולות; מבנה עגול בנוי אבנים גדולות, חרסים מהתקופה הרומית; מבנה עגול שרק מחציתו נשתמרה. חרסים מהתקופה הרומית; גדרות ותעלות מים, תעלות ראשיות ותעלות המסתעפות מהן(. ■ ח׳רבת מסעוד כפר זעיר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת ג׳נין(. כ 8 ק״מ ממזרח צפון לבקה אל ע׳רביה, כ 1.5 ק״מ מדרום מזרח לזבדה, מצפון מזרח לח׳רבת ספט. דרך אזורית 585 בקטע בקה אל ע׳רביה - דרך אזורית ,585 בק״מ ה 28.8 בקירוב פנייה צפונה לדרך מקומית 6115 וממנה, בק״מ ה 17.8 בקירוב, פנייה דרומה לדרך עפר. נקרא, אולי, על שם ראש החמולה שהתיישבה בו לראשונה. כמה בתים בתוך בסתן. ■ ח׳רבת מעין ]חרבת מעון ביהודה[ כפר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת חברון(. כ 6 ק״מ ממזרח דרום ליטא )יוטה(, כ 2 ק״מ מצפון מזרח לסוסיא, כק״מ אחד מדרום לאל כרמל )חרבת כרמל(. דרך אזורית 356 בקטע יטא )יוטה( - חברון, פנייה מזרחה לדרך מקומית .3267 משמר את שמה של מעון שב׳תנ״ך׳. בנייה על גבי המפנה הצפוני של תל כנתי, בראש גבעה נישאת, הנחלק לשלושה חלקים )צד מערב, בו המבנים המאוחרים נשתמרו לגובה ניכר )חלקם נהרס על ידי דחפור; צד צפון, מפנה מיושב ובו מבנים חדשים, מערות קבורה עם דרומוס בשימוש משנה; צד מזרח וצפון, התל הקדום. שפך העיים על נמצא על מדרגות העבוד )קשה להבחין בקו חומה(. חרסים מהתקופות הברונזה הקדומה, הברזל, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית וימי הבינים. מזהים כאן את מעון שב׳תנ״ך׳, מולדת נבל )ה׳כלבי׳(, בעלה של אביגיל, שהיתה אחר כך לאשה לדוד. )על נבל נאמר: ״ואיש במעון ומעשהו בכרמל״, כלומר שהיה תושב מעון ]יוסף בן מתתיהו אומר שהיה תושב זיף[ ונחלותיו שעיבדן היו בכרמל הסמוכה. איש עשיר היה ולו 3,000 צאן ו 1,000 עזים. והנה באחד הימים, שבהם הסתתרו דוד ואנשיו מפני שאול שרדפם, ערך נבל, כדרכו בכל שנה, חג גז הצאן ודוד שלח את אחד מנעריו לבקש ממנו ככל אשר תמצא ידו לתת. אבל נבל השיב פניהם ריקם ואף הטיח בפניהם דברי בוז ]״מי דוד ומי בן ישי היום רבו עבדים המתנרצים איש מנני אדניו״[. מששמע דוד את דברי הבוז החליט לעלות והוא ו 400 מאנשיו ולקחת נקמתו מנבל. אחד הנערים ]אולי של דוד?[ גילה לאביגיל את הדבר והיא מהרה לקדם את פני דוד במנחה ]״מאתים לחם ושנים נבלי יין וחמש צאן עשוות )עשויות( וחמש סאים קלי ומאה צמקים ומאתים דבלים״[ ונשאה לפניו דברי חנופה עליו ועל עתידו. היא מצאה חן בעיני דוד והוא הודה לה על שהצילה אותו מלעשות דין לעצמו ]״וברוכה את אשר

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא