ח

עמוד:317

חברי ׳ארגון דרור׳ )ארגון להתיישבות מושבית(. בהעדר תנאי תשתית ובעקבות החלטת המוסדות המיישבים להשאירו כ׳היאחזות׳ ולא לאשרו כיישוב קבע, נטשו חברי הארגון את המקום. בשנת 1942 ישבוהו חברי ׳קבוצת החוגים׳ ו׳חרמונים׳, בוגרי תנועת ׳מחנות העולים׳, ששהו אז בגבעת עדה. בשנת 1943 אוחדה קבוצת ׳חרמונים׳ עם קבוצת בוגרי ׳גורדוניה׳ בארץ, יחד עם חברי ׳מכבי צעיר׳ מאירונה. בשנת 1952 הצטרף גרעין גדול של בוגרי ה׳תנועה מאחדת׳. בחלוף הזמן הצטרפו קבוצות נוספות של תנועה זו יחד עם תנועת ׳הנער העובד׳. בעקבות הפילוג בתנועה הקיבוצית )1952( עברה קבוצה מחבריו לקיבוץ חפציבה. אחרי ׳מלחמת השחרור׳ חלה האצה בהתפתחותו, בעקבות הסדרת זכויות המים והתפנות קרקע חקלאית. בתחומו, עתיקות )שרידי יישוב על שטח נרחב. כלי צור מהתקופה הניאוליתית וחרסים מהתקופה הביזנטית(. ■ חמדת מקום, במחוז יהודה ושומרון, בנפת ירדן )יריחו(. כ 12 ק״מ מדרום לארגמן, כ 6 ק״מ ממזרח לבקעות, במפנה המערבי של רכס אל ערקוב )נ״ט 140(. דרך אזורית 578 בקטע צמת בקעות - צמת מחולה, פנייה מזרחה. נקרא בעקבות שם אחד מגיבוריו הספרותיים של ש״י )שמואל יוסף צ׳צ׳קס( עגנון )בשם זה השתמש הסופר לדמותו שלו(. ראשיתו )1980-1987( כמאחז נח״ל. אחר כך )1987-1988( כפר. כיום, מאחז נח״ל. ■ חמדת ימים מקום, במחוז הצפון, בנפת צפת, באזור גליל עליון מזרחי. כ 11 ק״מ ממזרח צפון לכרמיאל, ממערב צפון לשפר, ממזרח להר כפיר. דרך אזורית 866 בקטע צמת חנניה - צמת מירון, בק״מ ה 36 בקירוב פנייה מערבה לעבר שפר. שם סמלי, בהוראה שאולה, בעקבות הכתוב ב׳תפלת שחרית׳ בשבת: ״חמדת ימים אותו קראת זכר למעשה בראשית״. ראשיתו )1955-1967( כחווה חקלאית פרטית )טירת יעל(. כיום, נחלה של משפחת יצחק תוויאור. ■ חמי זהר מקום, במחוז הדרום, בנפת באר שבע, באזור ערבה צפונית. כ 3 ק״מ מדרום לים המלח - בתי מלון, כק״מ אחד מצפון לנוה זהר, בחוף המערבי של ים המלח, למרגלות המפנה המזרחי של הר יזרח. דרך ראשית 90 בקטע צמת זהר - צמת מצדה, בק״מ ה 210.5 בקירוב פנייה מזרחה. שם סמלי, בהוראה שאולה. המעיינות החמים נזכרים לראשונה )1864( במפה גיאולוגית ראשונה של ים המלח, בשם Chaudes .Sources מימיהם נבדקו לראשונה )1908( בידי הגיאולוג הגרמני מ׳ בלנקהורן, המציינם בשמם הערבי, עין אל מלחה )משום המלח( או עין מירואה )משום

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא