ח

עמוד:306

צבאית, על אם הדרך קיסריה - עכו, שהוקמה בידי אסנסינוס בימי ׳המרד הגדול׳. חיפה השתייכה ליישוב היהודי בגליל ובה ישבו האמוראים רבי אבדימי דמן חיפה, רבי אבא דמן חיפה, רבי יוסף חיפני, רבי יצחק בר חיפה ורבי חלפתא. הרומאים בנו בקרבתה פרבר מבוצר ואכלסוהו בשומרונים, אויבי היהודים, כמשקל נגד יהודי חיפה ושקמונה. בתקופה הביזנטית התקיים בחיפה ובסביבתה היישוב היהודי, חרף רדיפות הנוצרים. נכבשה בידי נרס )614(, שהחזיקה בה עד שעברה שוב לידי ביזנטיה )ביזנטיון( )628(. נכבשה בידי הערבים )636(, שהחזיקו בה עד לנפילתה בידי הצלבנים )1100(. הצלבנים שמו קץ אכזרי לקהילה היהודית בחיפה. נכבשה בידי צלח א דין )1187( והוחזרה לנוצרים )1192(, בעקבות חוזה שלום. עם התחדשות הקרבות בין הנוצרים לבין המוסלמים, הרסו הערבים את חומותיה )1197( ולבסוף נכבשה מידי הנוצרים )1265( בידי ט׳הר אל ביברס. )בעמק זבולון, בשטח בין חיפה לבין עכו, התחוללו קרבות רבים בין הצלבנים לבין המוסלמים.( אחרי שנת 1291 נהרסה יחד עם יתר ערי החוף. מכיבושה בידי המוסלמים ועד המאה ה 15 היתה חיפה נטושה. בשנת 1742 שוב מתוארת כעיירה למרגלות הר הכרמל. במחצית המאה ה 18 שלט בה ט׳הר )ד׳הר( אל עמר. בשנת 1755 שמו הטורקים קץ לשלטונו והם שלטו בחיפה עד ׳מלחמת העולם הראשונה׳, למעט שתי תקופות קצרות. )בשנת 1799 נכבשה בידי ננוליון ה 1 ובשנת 1831 נכבשה בידי אברהים נחה.( בשנת 1918 נכבשה בידי הבריטים. חיפה משתרעת על פני מישור מפרץ חיפה, למרגלות הר כרמל ועל שלוחותיו הצפוניות והמערביות. עד המאה ה 18 שכנה העיר במישור החוף, במקום בו היה קשה להגן עליה. בשנת 1761 נהרסה בידי ט׳הר )ד׳הר( אל עמר ונבנתה על ידו מחדש, במקומה הנוכחי, בקטע שבין הים לבין הר כרמל. )מעשהו זה זיכהו בתואר ׳אבי חיפה המודרנית׳.( מעל לעיר החדשה )כיום גן הזכרון( נבנתה מצודת ברג׳ א סלם )=מצודת השלום(, מצוידת בתותחים, שנועדה להגן על העיר שלמרגלותיה. העיר החדשה השתרעה על כ 20 דונם והוקפה חומה בעלת שני שערים צרים. )בדרום מזרח, שער עכו, ובצפון מערב, שער יפו.( בין שני השערים היה רחוב צר. משני צדי הרחוב התרכזו חיי המסחר והמלאכה של העיר. נמל חיפה שימש, בתקופה זו, כתחליף בימי החורף לנמל עכו. )בשל המחסה שמצאו בו האניות מפני הסערות הדרומיות המערביות.( בשנת 1868 התיישבו בחיפה גרמנים מ׳מסדר הטמנלרים׳. בראשית המאה ה 20 נחלקה חיפה לשכונות נפרדות ועצמאיות, בעלות צביון דמוגרפי אחיד. )יהודים, ערבים מוסלמים, ערבים נוצרים וגרמנים.( עיקר התפתחותה של העיר התרחש אחרי ׳מלחמת העולם הראשונה׳, אחר כך אחרי ׳מלחמת העולם השניה׳ ואחר כך עם קום המדינה: אחרי ׳מלחמת העולם הראשונה׳ הוקמה מדי שנה שכונה יהודית עצמאית; הופעלה )1919( מסילת הברזל למצרים )חיפה - לד - קנטרה(; נבנו מפעלי תעשייה )בשנת 1924 נבנו מפעלי ׳הטחנות הגדולות׳ ומפעל ׳שמן׳. בשנת 1925 הוקם מפעל ׳נשר׳(; הושלמה )1931( בניית נמל חיפה; הושלמה )1939( בניית הרובע המסחרי )על רצועת ים מיובשת(; הוקמו בתי הזיקוק )עם השלמת קו צינור הנפט עיראק - חיפה(. גידולה המהיר של חיפה, בין המלחמות ואחרי קום המדינה, משתקף היטב בנתוני

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא