ח

עמוד:293

מוקדון )אלכסנדר ׳הגדול׳(, שזכה לפי האגדה בחיי נצח. גיאורגיוס נחשב כפטרונם של עובדי האדמה ושל החולים בנפשם ובגופם. גיאורגיוס נחשב בעיני תושבי הסביבה לקדושם של הנוצרים והמוסלמים. מוצע לזהות בו את בית הכרם שב׳תנ״ך׳. תחילתו בקבוצת בתי אריסים, שעיבדו את אדמות כנסית גיאורגיוס הקדוש. אחרי ׳מלחמת השחרור׳ התיישבו בו יוצאי הכפר שננטש אל ולג׳ה. מדרום לו, בינו לבין בובת אל ח׳דר )שער אל ח׳דר(, התפתח כפר נוסף, אף הוא נקרא אל ח׳דר, מאוכלס ביוצאי מחנה הפליטים הסמוך, דהישה. בקרבתו נמצאו )1953( באקראי שלושה חצים קדומים. על שלושתם כתוב בכתב כנעני קדום ׳חץ עבדלאות׳ )שיוך החצים והכתיב עליהם שנוי במחלוקת.( מדרום מזרח, בובת אל ח׳דר, שער אבן, שנועד לציין את הדרך לכנסייה שעל שמו. מכונה, השער הקטן של גיאורגיוס הקדוש. מעל פתחו תבליט של גיאורגיוס הקדוש רכוב על סוס, הורג את הדרקון. )כסמל של ג׳ורג׳ הורג הדרקון, פטרונה של בריטניה(; במערבו, כנסית גיאורגיוס הקדוש, כנסייה יונית אורתודוקסית, על שם גיאורגיוס הקדוש. שימשה בעבר כמחסה ובית מרפא לחולי רוח. )החולים היו מובאים ממרחקים ודרך הטיפול היתה קשירתם בשלשלאות ברזל למיטותיהם. שלשלאות אלו שמורות עד עתה בכנסייה. אגדה מקומית מספרת שבהם נכבל גם גיאורגיוס הקדוש ובזכות כך בכוחן לרפא חולים בנפשם ובגופם(. הכנסייה נבנתה )המאה ה 8( בידי נזיר ממנזר דיר מר סבא, על שרידי כנסייה ביזנטית. שופצה בשנת .1912 ביום הולדתו של גיאורגיוס הקדוש )ב 24 באפריל( נערך לידה שוק עממי של כפרי הסביבה. ■ חדרה עיר, במחוז חיפה, בנפת ובאזור חדרה. כ 12 ק״מ מדרום לזכרון יעקב, כ 4 ק״מ מדרום לאור עקיבא. דרך ראשית 4 בקטע צמת הרא״ה - צמת נחל חדרה, בק״מ ה 158-162; או, דרך ראשית 2 בקטע מחלף נתניה - מחלף זכרון יעקב, בק״מ ה ,58.71 במחלף אולגה, פנייה מזרחה. נקראת בעקבות דמיון צלילים ומשמעות השם הערבי אל חצ׳ירה )=ירוקת הביצות(. בתקנון המייסדים נכתבה בצורה חדערא. בפי הצלבנים, Lictera )שגם הוא רומז לירוק(. במחזהו של א׳ אשמן, ׳האדמה הזאת׳, המציג את חיי ראשוניה של חדרה, היא נקראת ירקיה. )נכתב והוצג בשנת היובל לחדרה.( הוקמה בלב אזור ביצות נרחב. )ביצות עתא, אבריכתס, סרחיה, צפרה, רשרשי, בטיח ומלע׳סי.( אדמותיה נרכשו על ידי ׳גואל האדמות׳ יהושע חנקין, מידי בעליהן, האפנדי סלם ח׳ורי. עם רכישתן התיישבו, במבנה הח׳ן, ארבעה שומרים ובעקבותיהם באו 10 המשפחות הראשונות. )חברי האגודות הציוניות ממזרח אירונה: ׳אגודת קובנה׳, ׳אגודת וילנה׳, ׳אגודת ריגה׳ ו׳אגודת היחידים׳.( הם חיברו תקנון מפורט להסדרת חייהם במושבה החדשה: ״יש להרחיק את הלוקסוס מן המושבה ואסור למסור או למכור חלקה בלי הסכמת הוועד... בחדר הוועד יהא נא ספר, אשר בו ייכתב ויירשם כל תושבי חדערא, בתיהם למושבותיהם וחלקם

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא