ה

עמוד:253

יהודה. ב׳מארעות הדמים׳ )1938( הועברו למושבה מצנה, כדי לתגבר שם את השמירה. תוך ישיבתם שם הוקצו להם קרקעות לעיבוד. בליל חג השבועות תרצ״ט, בעצם ימי פרסום ׳הספר הלבן׳, עלו והתיישבו במיקומם הנוכחי. הצבא הבריטי ניסה לסכל את התיישבותם. ערב עלייתם הקיפו חיילים בריטיים את המושבה מצנה, כדי למנוע מהם לצאת, אך הם חמקו מהמושבה לפני ההסגר. בבוקר שלמחרת הגיעו החיילים לנקודת ההתיישבות ומצאו בה כבר את המגדל והחומה מסביבו. בתחומו, עתיקות )חרבת סרגונה: שרידי מבנים בנויים בחלקם אבני בזלת. מוצע לזהות בה את סרוגניא שב׳תלמוד׳, מקום מושב כמה אמוראים. מבית הכנסת העתיק של סרוגניא ]כנישתא עתיקתא דסטונגיא[ או את בארה של מרים בים כנרת. בית הכנסת עמד כנראה על גבעה ממנה רואים את ים כנרת(. ■ אל הזיל שבט בדואי, במחוז הדרום, בנפת ובאזור באר שבע. כ 14 ק״מ מצפון לבאר שבע, מצפון לנחל שובל ולרהט, מדרום מזרח לשובל. דרך אזורית 264 )בעתיד, דרך ראשית 40( בקטע צמת הנשיא - צמת קמה, בק״מ ה 204.5 בקירוב פנייה מזרחה. נקרא על שם השבט השוכן בו, ערב אל הזיל )אל הזיל(. מקום מושב השבט ערב חכוך אל הזיל, מטה בשבט הגדול ערב א תיהא. ■ החותרים קבוץ, במחוז חיפה, בנפת חדרה, באזור חוף הכרמל. ממערב לטירת כרמל, כק״מ אחד מצפון למגדים, לחוף הים התיכון. דרך ראשית 4 בקטע צמת ארן - מחלף שקמונה )חיפה דרום(, בק״מ ה 195.6 בקירוב פנייה מערבה. שם סמלי, בהוראה שאולה. הוקם על אדמות הכפר הערבי שננטש א טירה. מייסדיו, חברי תנועת ׳נוער עולה׳, אליהם הצטרפו גרעיני תנועת ׳הנער העובד׳ )בני הארץ( וחניכי תנועת ׳דרור׳ מצ׳כוסלובקיה, מארגנטינה ומאורוגווי. במקום, בית תרבות על שם צבי בן יעקב, אחד מ׳שנים עשר הצנחנים׳. בתחומו, עתיקות )החותרים: מוקדים וחציבות של רכס הכרכר, כלי צור מהתקופה הניאוליתית; החותרים - אתר תת ימי: יישובים טבועים בים ובהם שרידי מבנים עגולים מאבן ומעץ, מוקדים, מתקנים עגולים, בארות, כלי צור וחפצי אבן מהתקופות הניאוליתית והכלקוליתית, שרידי כלי שיט ומטענים, אבני נטל נגדי, עוגני אבן, עץ וברזל, כלי חרס וחפצי מתכת מהתקופות הברונזה המאחרת, הברזל, הנרסית, ההלניסטית, הרומית, הביזנטית, הצלבנית והערבית(. ■ היוגב מושב, במחוז הצפון, בנפת יזרעאל )עפולה(, באזור עמק יזרעאל. כ 5 ק״מ ממערב לעפולה, כ 3 ק״מ מצפון מזרח למגדו, במרכז עמק יזרעאל, מדרום למאגר כפר ברוך. דרך ראשית 66 בקטע צמת מגדו - צמת יקנעם, בק״מ ה 21.4 בקירוב פנייה מזרחה.

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא