ד

עמוד:236

כ 3 ק״מ ממערב לעבידיה, מדרום לנחל קדרון. דרך אזורית 398 בקטע בית סחור - אבו דיס, פנייה מזרחה לעבר עבידיה. נקרא על שם אחד ממייסדיו, הנזיר סבא )סבס(. סבא נולד )439 לסה״נ( בכפר מתלסקה, במדינת קנדוקיה שבאסיה הקטנה ]אנטוליה[ והגיע לארץ בהיותו נער. מירושלים עבר למדבר יהודה ושם הצטרף, כנזיר, למנזריהם של מנהיגי תנועת הנזירות במדבר יהודה, אותימיוס )ח׳ן אל אחמר( ותיאוקטיסטוס )דיר מכלך(. ביוזמת סבא ותלמידיו הוקמו, בנוסף למנזר כאן, מנזרים נוספים בהם: מנזר קסטיליון בגבעת הורקניה בהר מנטר, באמאוס, ביריחו ובירושלים. לפי המסורת הנוצרית, התגורר סבא במשך חמש שנים בתא המגורים שלו במצוק נחל קדרון יחד עם אריה ]ארי[, שהגן עליו משודדי המדבר. האגדה הנוצרית מספרת על מעיין, שנבע ליד המנזר וחרב לפתע. למרות זאת לא עזב סבא את המקום, עד שאירע הנס, והמעיין החל לנבוע מחדש. סבא נערץ על תלמידיו הנזירים והשפעתו המוסרית עליהם ועל הדורות אחריהם היתה גדולה וחזקה. אורח חייו נחשב כמופת בתולדות הנזירות הנוצרית. סבא מת בשנת 532 והוא בן 92 שנה. שלדו, עטוי בגדי פאר, מונח בארון זכוכית בכנסייה הגדולה של המנזר. קברו הראשון היה בחצר המנזר בתוך מבנה כנתי בעל שש צלעות מעוטר בציורים. כאשר עזבו הצלבנים את ארץ ישראל )בשנת 1256 בקירוב( הם נטלו את שלדו של סבא עימם והעבירוהו לכנסיית אנטוניו הקדוש בונציה. בשנת ,1965 בעת ביקור האניפיור נאולוס ה 6 בארץ, נפגש עם ראשי הכנסיה היונית אורתודוקסית והבטיחם להחזיר את שלדו של סבא למנזרו. עוד באותה השנה הוחזר השלד ארצה והובל בטכס חגיגי למנזר. לכבוד האירוע אף הוטבע מדליון מיוחד. מנזר יוני אורתודוקסי. בתקופה הביזנטית חצבו נזירים נוצריים במצוקי נחל קדרון תאי מגורים רבים, ובהם התבודדו כל ימי חייהם. )נחל קדרון, בקטע ליד מר סבא נקרא בערבית, ודי א רהב ]=נחל הנזיר[.( לראשי תנועת הנזירות בארץ, הנזירים סבא ואותימיוס, היו כאן תאים )תאו של סבא מסומן בצלב בהיר(, והם יסדו )480 בקירוב( את המנזר. בשיא פריחתו התגוררו במנזר כ 500 נזירים, והוא היווה מרכז רוחני לאלפי נזירים של מדבר יהודה. במפקד בשנת 1931 נמצאו בו 29 נזירים. כיום מתגוררים בו כ 10 נזירים בלבד. המנזר נפגע קשות )614 לסה״נ( בידי הפרסים ושוקם )629(. ערבים מוסלמים התנפלו על המנזר )796 לסה״נ(, שנחשב בעיניהם כסניף של הישוב הנוצרי בירושלים, שרפוהו ושחטו את כל אנשיו. )גולגלות ההרוגים, יחד עם שלדי נזירים רבים שמתו כאן, שמורים בתוך המנזר ב׳מערת הכנסייה הטבעית של אלוהים׳.( בתחילת המאה ה 9 בוצר המנזר בידי החליף הרון א רשיד כמחוות רצון טוב כלפי המלך קרל ׳הגדול׳ שרלמן. במאה ה 12 שופץ המנזר בידי הצלבנים ונוסף לו מגדל שמירה )זה הסמוך לפתח המנזר(. בימי שלטונו של אברהים נחה המצרי, בזמן שמרדו בו הפלחים, הגנו על המנזר חיילים מצריים. בשנת 1840 קיבלה ממשלת רוסיה הצארית את המנזר לטיפולה, ובמקום נעשו עבודות שיקום ושיפוץ, שקבעו את צורתו הנוכחית. במתחם המנזר, כנסייה, חדרי מגורים, מחסנים, אכסניה, קברי קדושים נוצריים, מתקנים לעצירת שמן והתססת יין, בורות מים )מקבלים מימיהם ממערכת מרזבים

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא