ד

עמוד:235

ליריחו, מצפון מזרח לעלמון, במצוק הדרומי של נחל נרת. דרך אזורית 437 )בעתיד, דרך ראשית 45( בקטע צמת א רם - מישור אדמים, פנייה צפונה. נקרא על שם מייסדו, יוחנן מתבי, הוא יוחנן הקדוש מכוזיבא. את מנזרו הקדיש למרים ורק בתקופה מאוחרת נקרא המנזר על שמו. גיאורגיוס הקדוש, הוא מר ג׳ריס, נזיר יליד קפריסין, חי ופעל במנזר במאה ה 6 לסה״נ. בעת הכיבוש הפרסי )614 לסה״נ( נמלטו נזיריו, ובמקום נותר גיאורגיוס הקדוש וקומץ נזירים. אף שנשבה בידי הפרסים לא אונה לו כל רע, כנראה בשל גילו המופלג. הוא מת במנזר )620 לסה״נ בקירוב(. יוחנן הקדוש נולד במצרים )440-450 לסה״נ בקירוב(. הוא נטש את הכת המונופיסיטית ובא )480 לסה״נ( להתבודד כנזיר )אנכוריטס( בנחל נרת. הוא התמנה )516 לסה״נ בקירוב( לבישוף של קיסריה, אך התפטר מתפקידו כעבור זמן מה ושב לכאן להתבודד, וכאן גם מת )520-530 לסה״נ בקירו(. מנזר יוני אורתודוקסי, בחסות האנטריארכיה היונית אורתודוקסית בירושלים. ראשיתו במאה ה 5 לסה״נ כלאורה של נזירים סורים, שהתגוררו במערות נחל נרת. באותה עת היווה האזור מרכז להתיישבותם של נזירים. הנזירים נהגו להתבודד בכל ימות השבוע במערות הנחל ולפקוד את המנזר לתפילות יום שבת וראשון. קברותיהם של ראשוני נזיריו - נרונוס, אליס, גנאיוס, עינן וזונון - מצויים מתחת לכנסיות יוחנן הקדוש וגיאורגיוס הקדוש, בחלקו הקדום של המנזר. מאוחר יותר הם התפרנסו מעבודת כפיים ומתרומות מבקרים. במפלס הראשון, הנמוך, מחסנים מקומרים וקברות חמשת נזיריו הראשונים. במפלס השני, האמצעי, שלוש הכנסיות, כנסית יוחנן הקדוש, כנסית גיאורגיוס הקדוש וכנסית הבתולה. במפלס השלישי, העליון, כנסית אליהו הנביא]. הכנסיות בנויות בסגנון הביזנטי וברצפת כנסית הבתולה נותר עד היום ציור נסיפס, ובו דמות נשר בעל שני ראשים, סמל העצמה של ביזנטיה )ביזנטיון(. לפי מסורת נוצרית מימי הבינים, נקשרו המנזר ומערות הנחל עם הוריה של מרים, יהויכים )יואכים( ואנה, כמקום בו צם יהויכים. בעקבות הכבוש הפרסי )614 לסה״נ( נהרס המנזר ורבים מנזיריו נהרגו. בראשית המאה ה 9 לסה״נ היה מיושב מחדש. בסוף המאה ה 12 נבנה מחדש בידי הקיסר הביזנטי, מנואל ה 1 )קומננוס(. יוחנן פוקס מכרתים, שביקר בו לאחר שיפוצו מתארו כאתר יפה. בשנת 1185 בקירוב, בעקבות דעיכת תנועת הנזירות בארץ ישראל, ננטש ונהרס )פליקס פבר ]1483[ מתאר את חרבותיו(. בשנת 1878 הוחל בבנייתו מחדש, בידי הנזיר היווני קליניקוס, ועבודות הבנייה של מכלול המבנים הסתיימו בשנת .1901 בשנת 1952 נבנה מגדל הפעמונים, בידי טימותי ה ,1 הנטריארך היווני של ירושלים. בכניסה למנזר, כתובת בערבית ויוונית, המציינת את בוניו, ערבים מכפר ג׳פנא ׳אברהים ואחיו... מוסא אל ג׳פנאוי׳. במרפסת המנזר, כלים שונים, מהם כלי פולחן, שנתרמו על ידי מבקרים, בהם: מכונת דפוס ידנית, מכונה ידנית לעצירת שמן ועוד. ברשות המנזר, בסתנים וטחנת מגלש )טחנת מים( באפיק נחל נרת )הופעלה בעבר במי הנחל(. ■ דיר מר סבא מנזר, ב׳אוטונומיה׳ )נפת בית לחם(. כ 11 ק״מ ממזרח צפון לבית לחם )בית לחם(,

לעמוד קודם  |  לעמוד הבא