|
|
עמוד:219
במרכזו, בית גורדון, מוזיאון לנושאי טבע )1935(, חקלאות וידיעת עמק כנרות, על שם אהרן דוד )א״ד( גורדון. יש בו אוספים שונים: מרבית מיני העופות, הזוחלים והדוחיים; חלק ניכר של היונקים; דגי ים כנרת ונהר הירדן; קונכיות )אוסף מלא של רכיכות ים כנרת ונהר הירדן(; ׳אוסף פלמוני׳, אוספו המדעי של מייסד הבית, יעקב נלמוני, שנושאו החרוקים; אוסף צמחי הבר וצמחי התרבות של ישראל; תצוגה גיאולוגית מינרלוגית של סלעי הארץ; אוסף מייצג של מאבני ישראל; אוספים של קרקעות הארץ ובקעת הירדן. במדור לתולדות עמק כנרות, תצוגה על התיישבות האדם באזור, מראשית בואו לארץ ועד היום; מוצגים בו כלי בית, כלי מלאכה, כלי צייד, כלי דייג וכלים חקלאיים קדומים, עדיים ומטבעות, נשק וכתובות. )אחדים מהמתקנים ניתנים להפעלה ולהדגמה.( ב׳פינת גורדון׳, תעודות וחפצים, הקשורים באישיותו של אהרן דוד )א״ד( גורדון; כל כתביו )בדפוסם הראשון, בפזוריהם, בליקוטיהם ובתרגומיהם(, כל שנכתב עליו ועל משנתו )בשפות שונות, ביבליוגרפיה מקיפה(. בספריית הבית, למעלה מ 50,000 ספרים )מהם למעלה מ 22,000 בעברית(, בנושאי החקלאות ומדעי הטבע מימי קדם ועד ימינו, פרסומי מחקר והדרכה של מוסדות לחקר החקלאות. מדור מיוחד עוסק בבעיות ההזדקנות ומדור אחר בנושא האנטומולוגיה. במצפה הכוכבים, טלסקופ רפראקטור בקוטר 12 ס״מ. במקום, תחנה מטרולוגית סינופטית. )מדווחת שלוש פעמים ביום.( מהווה תחנת בסיס למחקר האקלימי באזור. לידה, חומר אקלימי ארכיוני משנת 1914 ואילך; מצפון לו, בית הקברות, טמונים בו אישים נודעים ב׳תנועת העבודה׳, שביקשו להיקבר כאן, בהם: אהרן דוד )א״ד( גורדון, יוסף בוסל, ממייסדי דגניה, אוטו ורבורג וארתור רונין. בחלקה הצבאית, קבריהם של חללי ׳מערכות ישראל׳. כאן נערך, ביום הזיכרון לחללי צה״ל, טכס האזכרה לכל חללי עמק הירדן ויישוביו; ליד השער, הטנק, טנק סורי מדגם רנו .35 נעצר במקום הזה, על הגדר המזרחית, בקרבות ׳מלחמת השחרור׳, לאחר שהושלך לעברו ׳בקבוק מולוטוב׳, על ידי מגיני דגניה. בלימתו סימלה את שבירת המתקפה הסורית על עמק הירדן; במרכזו, חצר הראשונים, שיחזור ׳חצר׳ הראשונים ובתיה הראשונים של דגניה. היישוב תוכנן כדוגמת חווה גרמנית; מבני המשק מוקפים חומה, גדר ושער כניסה. הבנייה מאבני בזלת מקומיות, מסותתות מבחוץ ומטויחות מבפנים )עובי הקירות כ 50 ס״מ(. הגגות מכוסים ברעפי חרס אדומים. בצמוד לחצר המשק, מחוץ לגדר, הוקמו: בית מגורים דו קומתי ומבנה המכיל חדר אוכל, מטבח, מקלחת ומעליה בריכת מים. חזית החצר פונה מזרחה, ושדרת עצי ברוש מצוי מובילה אל שער החצר. במלאות 60 שנה לדגניה שופצה ה׳חצר׳: הרפת הראשונה הפכה לאולם מופעים )׳בית בוסל׳(, מחסן התערובת היה למועדון לחבר; מחסן התבואות היה לספריה; חדרי המגורים ב׳חושה׳ משמשים חדרי עיון; בית המגורים הראשון היה למשרדי הקבוצה; חדר האוכל הראשון היה למוזיאון לתולדות דגניה, ארכיון וחדר זיכרון; בחצר הראשונים, מוזיאון, תערוכה מתמדת על תולדות דגניה. בחדר הראשון, ימי בראשית. בחדר האמצעי, פיתוח המשק. בחדר השלישי, התפתחות הקבוצה ודגניה כיום. מטרת המוזיאון, להראות איך קבוצת אנשים קטנה, בכוחות מוגבלים ודלים עומסת על עצמה יצירת חברה חדשה של שוויון ושיתוף, חיי עבודה ויצירה ואחריות הדדית מלאה.
|
|